בימין נוצרה מוסכמה כי הגל החדש של עיתונאים המזוהים עם הימין יורש את מקומם של עיתונאי המיינסטרים הישנים, המזוהים עם השמאל. אירוע הניצחון נרשם בראיון לפני כשבוע שערכה יעל דן עם קלמן ליבסקינד בגלי צה"ל. ליבסקינד שלט בחומר וגילה עליונות בולטת על המראיינת, שאולי חשבה שתביך או תעמת אותו עם סתירות. הוא דיבר בביטחון על תחקירי ניגודי העניינים של אסתר חיות ושאר שופטי בית המשפט העליון, וטען בצדק שאילו היו מפרסמים פרטים דומים על חבר כנסת ליכודניק כמו מיקי זוהר, העניין היה טס מייד ללהב 433.
מדובר בעובדות ולא בפרשנויות ובעדויות שנויות במחלוקת. אבל הנה, שום דבר לא קרה; שום דבר לא יקרה. ליבסקינד, יחד עם עוד שניים־שלושה עיתונאים המזוהים עם הימין, הם היום העיתונאים הבולטים בארץ. ובכל זאת, אין לימין יכולת לסגור מעגל. דבר דומה קרה לפרטים המזעזעים הנוגעים למנדלבליט בפרשיות אשכנזי. הגילויים ששותפים להם יואב יצחק, בועז גולן, וכמובן אילה חסון, צללו. כמה תגובות צוננות של רביב דרוקר ואחרים נגד הממצאים המחשידים לגבי מנדלבליט סגרו את הנושא. כך קרה גם ל־2.3 מיליון דולר שאהוד ברק קיבל מקרן וקסנר. הפרסומים בטלוויזיה היו פיצוץ מבוקר של כסף חשוד ביותר. תגובה של הקרן, תגובה של האלוף נועם תיבון שהפנה את האש אל ראש הממשלה נתניהו, ו־נקסט!
כל זה מוביל לטענה, שלנוכח התופעות התקשורתיות־משפטיות האלה אי אפשר לצפות למשפט הוגן לראש הממשלה נתניהו. הוא זכאי להגנה מן הצדק לביטול כתבי האישום נגדו. הגילויים נגד מנדלבליט יוצרים תחושה ברורה שמכל האופציות שהיו לו, הוא העדיף ללכת בנתיב הקוראלס שנפתח עבורו בפרקליטות: להגיש כתבי אישום. כי אחרת, מי יודע מה עלול לקרות. מי שהעבירו לו את המסר היו אותם מחוללי מהומות ליד ביתו בפתח תקווה, שהחלו להפעיל את הלחצים האלה לפני כשלוש שנים. עכשיו אנחנו יודעים שהרבה חמאה מונחת על ראשי מערכת המשפט, מהנשיאה אסתר חיות ומטה. הניסיון של השופטים ושל עורכי דין בכירים הוא חד־משמעי - כשתקשורת הזרם המרכזי בהובלת תחקירנים מסוימים, הפועלים בסימביוזה עם המשטרה או עם הפרקליטות, נכנסת לפעולה - התוצאה היא כתבי אישום. גם אם זה ראש לשכת עורכי הדין או ראש הממשלה. כשאותו מעגל מחליט לכבות תבערה מביכה כלשהי, העלולה להתפתח לכתבי אישום או לוועדת חקירה, הדבר מתבצע.
מכיוון שמדובר בנושא מאיים, אי אפשר לזלזל במידע הקיים שנאגר ועלול לפרוץ בצורה מסוכנת. מי יערוב לשופטי בית המשפט המחוזי בירושלים שלא יתפתח מצוד אחריהם, אם יפסקו בדרך שלא מתאימה לאג'נדה של המצליפים בערוצי הזרם המרכזי ותחקירניהם? תרחיש נטרולו של ראש הממשלה ונבצרותו כבר נראה באופק בהובלת ראשי מערכת המשפט. אפילו הנשיא בדימוס אהרן ברק התבטא בזמנו ששופטים מושפעים מפרסומים בתקשורת. הפרסומים לאורך ארבע השנים האחרונות לא רק נועדו להרשיע ציבורית את נתניהו; דווקא תחקיריו המדהימים של ליבסקינד נותנים תחושה שחומר הנפץ שלהם עלול לשמש בעתיד תחקירני שמאל כדי לאיים על שופטים סוררים.
X
