מתוך חולשה ומצוקה, ומנקודת שפל שכמותה לא ידע מעודו, נדחף חסן נסראללה, מזכ"ל חיזבאללה, לשוב ולהמר. בדיוק כמו בקיץ 2006, הוא מאיים עתה בביצוע פיגוע טרור נגד ישראל בתגובה להרג אחד מאנשיו בסוריה. אז הוביל ההימור הכושל של נסראללה למלחמה כוללת, שגבתה מחיר נורא מלבנון ובעיקר מבני העדה השיעית שאותם הוא מתיימר לייצג. נסראללה עצמו נאלץ לשלם מחיר כבד: חירותו האישית. האיש מסוגר בבונקר ואינו רואה אור יום, ומאז חוסל קאסם סולימאני בינואר השנה, הוא גם אינו יודע בבוקר אם יהיה זה יומו האחרון.
אבל נסראללה כבול למשוואותיו, ומתוך תחושה של אין ברירה ושל חשש פן תפרש ישראל את מהלכיו כביטוי של חולשה - הוא חש מחויב להגיב ומוכן להיגרר לעימות חזיתי מולה. הוא מקווה, כמובן, כי יעלה בידיו לשמור על גובה הלהבות ומקווה שהאירוע "יעבור בשלום", במינימום נפגעים לישראל, דבר שיאפשר לה להכיל את האירוע - כפי שנהגה בעבר.
דווקא משום כך ראוי שישראל לא תשחק לידיו של נסראללה, אלא תנסה לשבור את המשוואות שהוא מנסה להכתיב לה, ותציב בפניו קו אדום ברור שאין לחצותו.
במלחמת לבנון השנייה הובלה ישראל בידי הנהגה מדינית כושלת, שלא השכילה להביא לידי ביטוי את היתרון העצום של צה"ל, ובמקום להכריע את חיזבאללה, נגררה שלא לצורך למלחמת התשה של 33 ימים.
ובכל זאת, תוצאות המלחמה שלחו מסר נחוש וברור לחיזבאללה, כי ישראל לא תניח לו להפר עוד את ריבונותה ולהמשיך לתקוף אותה משטח לבנון. השקט שהשתרר לאורך הגבול עם לבנון היה אפוא ההישג החשוב של המלחמה, ועובדה היא כי חיזבאללה, מוכה ומורתע, הכיר בכך ששמירה על השקט היא אינטרס שלו ושל תומכיו לא פחות, ואולי אף יותר, מאשר של ישראל.
אלא שבשנים האחרונות הניחה ישראל לנסראללה לשוב למשחק המשוואות שלו ולבצע פיגועים נגד כוחותיה. תחילה באזור חוות שבעא, ובספטמבר בשנה שעברה גם ירי נ"ט משטח לבנון לתוככי ישראל.
ישראל מחושבת וזהירה הרבה יותר מנסראללה, ולא פעם היא נוהגת כ"מבוגר האחראי" ומעדיפה להכיל את פיגועיו ולעבור עליהם לסדר היום. אבל ראוי שישראל תעלה את מחיר ההימור של נסראללה, ובכך כנראה תחשוף את הבלוף שלו - החשש לחייו והחשש מפני עימות והידרדרות, שאת מחירם הוא אינו יכול ואינו רוצה לשלם.
חשוב מכך, ראוי שישראל תשוב אל כלל הברזל המנחה אותה בהצלחה מלאה מול סוריה, והוא כי הפרת הריבונות של ישראל ופגיעה בשטחה ובחייליה הן קו אדום שחצייתו לא תעבור בשתיקה.
וכך, במקום לירות ירי תגובה לעבר מטרות סרק ודמה בשטח הלבנוני, ולדווח בקול תרועה רמה כי הושבה אש למקורות הירי, על ישראל לגבות מחיר על הפרת ריבונותה, הן מחיזבאללה והן מממשלת לבנון הנותנת לו את חסותה. רק כך יהיה אפשר לשבור את המשוואות שמבקש נסראללה להכתיב לישראל, לקבוע כללי משחק חדשים ולהבטיח כי השקט לאורך גבול הצפון יישמר. אחרת, הפיגוע הבא הוא רק שאלה של זמן.