הקורונה כבר עיצבה את הרגלי הצריכה של הציבור, ואפילו את תפיסת המגורים • וראש העיר אילת התכונן מראש לביקוש: ניקוי רצועת החוף מעקבה עד טאבה עומד להסתיים
הקורונה תיזכר כווירוס אמיתי שדחק אותנו לידיו של הווירוס הווירטואלי - עמוק לתוך הצגים. הנוכחות שלנו בקניונים, בחנויות המסורתיות ואפילו ברחובות כבר לא רצויה. גם לא במקומות העבודה המסורתיים - ההעדפה הברורה היא לעבוד מהבית.
קשה מאוד להשיג נתונים מדויקים על היקף התופעה, אך מדובר בנהירה צרכנית המונית מהקניות המסורתיות לקניות ברשת.
אחד הנתונים שמספק איש העסקים חיים סקאל (50) מצביע על זינוק של כ־15% - מ־13 ל־15 מיליארד שקלים בהיקף הרכישות המקוונות, "אונליין". ככל הנראה, ישראל פורצת את המספר החד־ספרתי של שיעור הרכישות ברשת מכלל העסקאות ושועטת מהר יותר למעבר לכלכלה מקוונת.
נתון נוסף שמצביע על המהפכה: 70% מהאוכלוסייה הישראלית רכשו לפחות פעם אחת מוצר באינטרנט; 17% מהרוכשים רכשו אביזר אופנה ברשת. זהו חלק מההסבר לפיטורים הנרחבים והצמצומים שהוכרזו השבוע ברשת האופנה העולמית "מרקס אנד ספנסר". הרשת הפופולרית הזו היא לא הקורבן הראשון בחודשים האחרונים בעולם האופנה. קדמו לה רשתות הענק ניימן מרקוס, ג'יי. סי פני, ג'יי קרו וברוקס שקרסו לחלוטין.
בעלי המניות ברשתות הוותיקות האלה יכלו להאשים את הווירוס הסיני, אבל הם מודים שלצרה הזו קדמו כמה שנים קשות מאוד, ובהן הקניות המקוונות לא אפשרו להן להמשיך לצמוח, כשהעלויות שלהן דווקא צומחות בעקשנות מתמדת.
הצד השני של המטבע הוא מותגי האופנה ברשת. Next הוא אחד מהם - מותג שמכירותיו בישראל מוערכות ברבע מיליארד שקלים בשנה. אתר עזריאלי.קום צופה מכירות בהיקף של 200 מיליון שקלים השנה, והיקף החבילות שנקבל השנה הביתה יחצה את רף 100 מיליון החבילות.
במזון, די אם נזכיר את הצפי של שופרסל לשנה זו להגיע להיקף מכירות של 20% באמצעות האינטרנט, משהו כמו 2 מיליארד שקלים מתוך מחזור של 12 מיליארד שקלים.
חיים סקאל, ממשיך דרכו של אביו שפיצח את המכירות בדיוטי פרי והביא אותן לרמות חדשות, נזכר שבזמנו "החברות שלחו לישראל את אנשיהן כדי לוודא שהוא באמת מוכר את הסחורה בארץ ולא עוסק בעסקאות סיבוביות של מכירה למדינות אחרות". אך לדבריו, "גם כיום הבריטים לא מצליחים לתפוס את כוח הקנייה הישראלי. כך, למשל, המותג נקסט מדרג את ישראל במקום השלישי במכירות בעולם, אחרי אנגליה ורוסיה. מותג האופנה אסוס (Asos) מדרג אותנו במקום 9 מבין 200 המדינות שבהן הוא נמכר".
להגדיר מחדש את הגבולות
היקף רכישות האופנה בישראל מוערך ב־2.5 מיליארד שקלים בשנה. 40% מהרכישות הן אופנת נשים, 22% גברים, 20% הנעלה, 16% ילדים ו־2% אביזרים. הקטגוריה הצומחת ביותר היא אופנת ילדים. לאחרונה סקאל הביא לארץ את מותג האופנה Missguided שפונה בעיקר לבנות נוער ולצעירות עד גיל 25.
סקאל מספר כי "'מיסגיידד' היא רשת אופנה בינלאומית שנולדה ברשתות החברתיות לפני כ־11 שנים על ידי בחור צעיר בשם ניטין פאסי. המותג בנה פלטפורמה העוקבת אחרי משפיעניות ופשניסטיות מכל העולם, מנתח את הפוסטים שלהן ואת תגובות העוקבים לבגדים שהן לובשות, ומשם לוקח השראה לבניית דגמים וקולקציות עדכניות ואופנתיות".
סקאל חנך עכשיו, בתוך המשבר, גם חנות קונספט של המותג, בבאר שבע. חנות חווייתית מוטת רשת - עם פינות צילום כדי להעלות מייד לרשתות החברתיות, מוזיקה של מסיבות ופינות שלא מזכירות את החנות המסורתית. כשחושבים על זה לעומק, הרי הקורונה היא וירוס ספק גופני ספק מנטלי. היא מתלבשת היטב על "התוכנה" שלנו ומשנה את התודעה. בקרוב נצטרך להגדיר מחדש את הגבולות - בין הפיזי לווירטואלי.
מוכרים דירות כמו לחמניות
אם כבר להיות בסגר, אז ודאי שנעדיף לעשות זאת בגינה ורצוי שתהיה גם בריכת שחייה. הרי כל הרעיון הזה התבסס על כך שהמגדלים ממוקמים במרכזי ערים גדולות, או מאוד סמוך אליהן. כך שלבית אנחנו מגיעים אחרי שוטטות בעיר ובטבע, אחרי שבילינו במסעדה ובפאב, בתיאטרון ובקולנוע.
אבל אם זמינותם של אלה נפגעת, נידרש לחשב מסלול מחדש. זה עוד בלי להזכיר את הנסיעות לחו"ל, שגם אמינותן מתערערת לראשונה. השוק מגיב מהר לשינויים מעין אלה, כפי שמעידה יפה סדן אברהמי, מנהלת יוסי אברהמי, מהחברות הבונות של אילת: "קצב המכירות שלנו זינק פי שלושה מאז חודש מאי. אם מכרנו 6-5 דירות בחודש, עכשיו זה לפחות 15. קודם דירות הנופש נמכרו בעיקר לתושבי חוץ, עכשיו זה כמעט רק ישראלים".
ראש העיר אילת, מאיר יצחק־הלוי, "השריף של אילת", מכהן בתפקידו זו השנה ה־17. "כשהתחלתי ב־2005 בפינוי הגורמים הפרטיים שהשתלטו על החופים כמעט שילמתי על זה בחיי", הוא אומר. מאז הוא סימן את היעד - פינוי רצועת החוף, מה שנקרא "מטאבה עד עקבה".
"חוץ מהפטור מהמע"מ, הרצועה הזו היא הנכס של העיר ונכבשה על ידי כל דכפין ואיימה לחנוק את עיר הנופש שלנו. חוץ מהפרטיים מדובר בחברת החשמל, קצא"א, חיל הים, נמל אילת..."
אבל יצחק־הלוי, יחד עם מהנדס העיר, אסף אריכא, מבשר על שינויים משמעותיים שחלקם מתפרסמים כאן לראשונה: סיכוי סביר שבקרוב מגרשי אחסון הרכב המיובא יעברו צפונה ותפונה הפנינה הנדל"נית שממנה נהנים כלי הרכב המיובאים. קצא"א כבר ויתרה על החלק המזרחי לכביש הצמוד לחוף ועל קרקעות מצפון ומדרום לשטח שלה, לטובת פיתוח העיר.
חברת החשמל ויתרה אף היא על שטחה שם, כמו גם חיל הים. שכונת שחמון (רובע 2) שמעליהם מתפתחת במדרון שמעל הים. בעוד אני שואל על עתיד הקזינו בעיר מתקשר אביגדור יצחקי, יו"ר מפעל הפיס, וראש העיר מופתע מהתזמון: "מדהים, אנחנו לא מדברים כל חודש", הוא אומר לי ומעדכן אותו בפגישה.
יצחק־הלוי הציע קזינו בסמוך לשדה התעופה החדש, כחלק מקומפלקס של מרכז ירידים. בקיצור, אילת העבירה הילוך ותנופת הבנייה בה מדהימה. דירות שנמכרו בה לפני שלוש שנים ב־800 אלף שקלים נמכרות במיליון שקלים כעת. אבל כשמדברים על דירות נופש באילת מדברים על החל ממיליון שקלים ל־40 מ"ר בפרויקט שכולל את כל מה שנחוץ לנופש - קרבה לים ולמרכז, בריכת שחייה, חדר כושר, לובי ושירותי אירוח נוספים.
המסעדן אבי כראל (קאזה דו ברזיל) הוא היזם שלקח לידיו פרויקט מול שדה התעופה, סמוך למסעדתו - מיזם שהיה בידי יזמים אחרים שחשבו להרים בו מלון קטן ודירות מגורים. הוא שדרג את המיזם, הכניס לניהול המלון את רשת "בראון", שתציע את שירותיה גם לבעליהן של 223 דירות המגורים, נוסף על 155 חדרי המלון. גם במיזם הזה יוצעו דירות ב־1.2 מיליון שקלים, לצד פנטהאוזים ענקיים עם בריכה פרטית על הגג ב־4.4 מיליון שקלים.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו