התפיסה המקובעת לגבי מדינות ערב היא שיציבות המשטר טובה לנו • הביטחוניסטים הסבורים כך לגבי הרשות הפלשתינית, מאפשרים לפת"ח ולחמאס להמשיך במאבק האלים נגד ישראל
במשך דור שלם האסכולה הדומיננטית בקרב חוגים ביטחוניים בישראל היא שיש לבכר יציבות שלטונית בקרב הפלשתינים גם כאשר משמעות הדבר היא חיזוק האויב. אלא שמשמעות המשך הזרמת כסף לעזה באמצעות קטאר היא שחמאס - ארגון טרור שקיים כדי לחסל את מדינת ישראל - ממשיך לשלוט בעזה באין מפריע. הוא בונה את כוחו, מחזק את קשריו עם משטרים עוינים כגון טורקיה, איראן וקטאר, ועם ארגוני טרור כגון חיזבאללה.
מסכל כל אפשרות סיוע למדינה. אנשי חיזבאללה בלבנון // צילום: אי.אף.פי
תושבי עזה ממשיכים להיות נתינים לשלטון רודני ואכזרי שמרושש אותם ומסכן את חייהם במזיד, כי חשוב לו יותר לחסל את ישראל מאשר לשמור על האנשים שהוא מתיימר לייצג.
אותו היגיון קיים לגבי הרשות הפלשתינית, קרי משטר פת"ח ביהודה ושומרון. נכון, מודים כולם, פת"ח מממן משכורות של מחבלים ומסית לטרור נגד ישראל. הוא מחזק גורמים עוינים לישראל בקרב ערביי ישראל ומנהל מלחמה פוליטית נגד ישראל בזירה הבינלאומית, לרבות בבית הדין הפלילי הבינלאומי בהאג. ונכון גם שרק לפני חודש וחצי הרשות הודיעה על ביטול כל ההסכמים שחתמה עם ישראל. אבל בכל זאת, אומרים אנשי הביטחון המומחים, מדובר בשותפה שלנו לשלום וחוץ מזה, היא גורם מייצב, ויציבות זה טוב.
אבל אותם אנשי ביטחון אינם היחידים שמחזיקים בתפיסה זאת. עמיתיהם האמריקנים נמצאים באותה סירה קונספטואלית. המקום שבו האמריקנים מממשים את התפיסה הזאת באופן הבולט ביותר בשנים האחרונות הוא לבנון. לאחר מלחמת לבנון השנייה, ועל אף הסיוע הישיר שהעניקו למאמץ המלחמתי של חיזבאללה נגד ישראל, נהנו הממשלה המקומית וגם הצבא מהגדלה משמעותית של הסיוע האמריקני. ככה אנחנו בונים אלטרנטיבה לחיזבאללה, אמרו אז והיום. העובדה שארגון הטרור קיים ומתחזק בחסות אותה אלטרנטיבה לא ממש עושה רושם על הפנטגון.
אפשר גם בלי אסד
מה שהיה צריך לערער את התפיסה הזאת היא המלחמה בסוריה. לפני מלחמת האזרחים האמינו במשך עשרות שנים גם ישראל וגם ארה"ב שמשטר משפחת אסד הוא הרע במיעוטו. נכון, האב ובנו תמכו בחיזבאללה והיו בני חסותם של הרוסים והאיראנים, אבל הם היו יציבים. ובזכות יציבותם, אמרו הגנרלים בקריה ובפנטגון, אולי יום אחד ייאותו לחתום על פיסת נייר שעליה רשומה המילה "שלום", תמורת רמת הגולן.
המומחים הביטחוניים הזהירו שאם שלטון אסד אי פעם יתערער, ישראל תשלם מחיר כבד. אבל כשזה אכן קרה, ישראל לא ניזוקה, אלא התחזקה. לפני המלחמה אסד איים על ישראל גם באמצעות חיזבאללה, שלח "מפגינים" פלשתינים ממחנות הפליטים בדמשק לחצות את הגבול מדי שנה ב"מצעדי השיבה" באיום מלחמתי חד־משמעי. מאז החלה המלחמה בסוריה, והנשיא נאלץ להילחם על חייו ועל משטרו, לא רק שלא היה לו פנאי לשגר את חיזבאללה נגדנו, הוא ננטש בידי הפלשתינים שאותם דיכא ורצח, או שלח ללבנון.
ממדינה מאתגרת מבחינה מודיעינית עקב השלטון היציב והריכוזי של שושלת אסד, הפכה סוריה לספר פתוח. לכל שאלה של ישראל נמצאו גורמים סוריים שהיו מוכנים לספק מענה תמורת סיוע הומניטרי ואחר. כיום, על פי פרסומים רבים, לישראל יש שליטה מודיעינית מרשימה ביותר בסוריה.
כיום לבנון לאו דווקא נמצאת על סף מלחמת אזרחים, אולם היא כן בקריסה כלכלית וחברתית. ערך המטבע ירד בשישים אחוזים, רמת האשראי שלה נמוכה מזו של ונצואלה, שוקי ההון (לרבות קרן המטבע הבינלאומית) סגורים בפניה. העולם הערבי מסרב לסייע כתמול שלשום בשל שליטת חיזבאללה בממשלה ובצבא. עקב הסנקציות האמריקניות ומשבר הקורונה איראן גם לא מעבירה כספים לחיזבאללה. סין לא מוכנה לקבל אחריות על המדינה הכושלת, וממשל טראמפ סוגר את לבנון בפני סוריה כלכלית, באמצעות סנקציות שהטיל על המשטר בדמשק.
הגורם היחיד כיום שמסוגל להציל את המשטר הלבנוני הנשלט בידי חיזבאללה הוא הפנטגון, וראשיו עושים רושם שהם אכן מעוניינים לעשות זאת.
בשבוע שעבר אמר מפקד פיקוד המרכז - הפיקוד הצבאי האמריקני האמון על העולם הערבי - כי האמריקנים מבינים שלצבא לבנון ולממשלה אין ברירה אלא להשלים עם חיזבאללה. לדברי גנרל קנת' מקנזי, "חיזבאללה נשאר בעיה. אנחנו מכירים בכך שהוא שם (בלבנון). היינו עיוורים אם היינו אומרים שלא רואים אותו שם. אנחנו מבינים שהאנשים המקומיים בלבנון צריכים לעשות ויתורים כפועל יוצא מכך".
במילים אחרות, מבחינת הפנטגון זה בסדר אם המחיר של המשך התמיכה האמריקנית בממשלת לבנון ובצבאה יהיה הצלת חיזבאללה והנצחת שליטתו במדינה.
לאחרונה גם חזר מקנזי על המחויבות של הפנטגון להעניק סיוע לצבא לבנון. ומן הסתם, אם נותנים לצבא לבנון מטוסים, תותחים, מרגמות ושלל אמצעים אחרים, איך מחלקת המדינה לא תעביר סיוע כלכלי והומניטרי אחר?
אם ממשלת לבנון והמדינה הלבנונית יקרסו - וזה כבר קורה - יהיו גורמים רבים מאוד בלבנון שירצו בסיוע ישראל ויהיו מוכנים לשלם עבורו. חיזבאללה, שכבר עכשיו רואה את הסוף מתקרב אם לא תבוא ישועה מוושינגטון, לא ייצא למלחמה נגד ישראל כאשר כל העם הלבנוני מאשים אותו בקריסה הכלכלית וכשלנסראללה אין את האמצעים אפילו לשלם למחבלים שלו.
אל תפריעו לקריסה
אי־יציבות של שלטון עוין אינה מסכנת אותנו. היא מסכנת את השלטון העוין ומיטיבה עימנו. וזה מביא אותנו לפלשתינים.
בסוף השבוע שעבר האריך שר הביטחון וראש הממשלה החליפי, בני גנץ, הקפאת צו שמטיל סנקציות פליליות על הבנקים הפלשתיניים שמחזיקים חשבונות של מחבלים ומשפחותיהם המתוקצבים על ידי הרשות הפלשתינית. משמעות הדבר היא שגנץ מאפשר לרשות להמשיך להעביר כספים למחבלים ולמשפחות שלהם. את מעשהו הצדיק בכך שהצעד נתמך בידי כל הגורמים הביטחוניים (והוא בראשם).
כל הגורמים הביטחוניים, מן הסתם, חוששים מצמד המילים "קריסת הרשות". אבל העובדה היא שכמו סוריה, גם בחברה הפלשתינית יש כל מיני אנשים וקבוצות. כיום, בגלל שהרשות מחד וחמאס מאידך נתמכים באופן ישיר ועקיף על ידי ישראל בשם היציבות, חמאס ופת"ח הם הגורמים החזקים בזירות שלהם. במקום למרוד בהם (ולהתקרב לישראל), כל שאר הגורמים בזירה פועלים על פי הוראותיהם ומפנים את מאמציהם כנגד ישראל. ראשי חמאס וראשי פת"ח פנויים להשקיע את מלוא מרצם ומשאביהם במאבקם נגד ישראל - בין שבבניית כוחם, בין שבניהול מערכות פוליטיות וכדומה.
אפשר להבין את המשיכה של גורמים ביטחוניים ליציבות. אבל אנחנו לא חיים בעולם יציב. העולם משתנה לנגד עינינו. בין שרוצים ובין שלאו, אויבינו קורסים. כדאי שלא נפריע להם.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו