בזכות שני משפטים שפלט למיקרופון של נגה ניר נאמן בהפגנה הגדולה בכיכר רבין, הפך אסף אמדורסקי בן־לילה לגיבור. כל מפגין ששיווע למנהיג ראה בו מייד נציג, כי הוא היה האמן הגדול היחיד שהעז לומר את שעל ליבו. "ביבי צריך ללכת לכלא או לבית משוגעים". עבור רבים, אמדורסקי היה במקום הנכון ובזמן הנכון. מנהיג נולד. אבל מעטים עצרו להרהר בתוכן דבריו.
מי שהביע זעזוע מההשתלחות של אמדורסקי בראש הממשלה והעז גם לומר זאת, היה ד"ר צבי פישל, יו"ר ארגון הפסיכיאטריה בישראל. "גם למחאה לגיטימית יש קווים אדומים", כתב, וממש בפתח דבריו הבהיר שאין לו בעיה עם המטרה, אלא עם הדרך. "טוב היה אם אמדורסקי היה מתחשבן עם פוליטיקאים בקלפי, ולא באמירות סטיגמטיות שמחלישות את המוחלשים ממילא".
דבריו של פישל לא זכו לתהודה, אולי כי הוא הסתפק בפלטפורמה הצנועה של הטוויטר, ואולי כי לא קוראים לו אסף אמדורסקי.
לא עבר זמן רב, ואמדורסקי פרסם פוסט בוטה נגד ראש הממשלה ונגד כל מי שמצדד בו. הפעם הוא זנח את בית המשוגעים, וערך השוואה לנפילת הבסטיליה, ביקש לעלות לבלפור "עם לפידים בוערים" וצחק על היות נתניהו קירח וששערותיו הבודדות בצבע סגול. הפעם מי שהביע התנגדות היה חברו של אמדורסקי, המוזיקאי דניאל זמיר, שטען שקיצוניות שכזו מלבה אווירה מהסוג שהוביל לרצח רבין ולרצח שירה בנקי במצעד הגאווה.
אמש שוב דיבר הזמר.הפעם, בתגובה לשאלה מדוע הוא בוחר לתקוף את ראש הממשלה בצורה אגרסיבית כל כך, הוא ענה "אני אכנס באמ־אמא שלו, אני אדבר על הקרחת שלו ועל זה שהוא קוקסינל שצובע את השיער בסגול". הפעם דבריו לא הרגיזו את פגועי הנפש השקטים, גם לא את המוזיקאי הפחות מוכר ממנו, אלא את הקהילה הגאה, וכחבר בה, מי כמוני יודע כמה אנחנו יודעים להשתלח חזרה במי שמשתלח בנו.
ההשתלחות נגד ההשתלחות החזיקה מעמד כשעה, עד שאמדורסקי פרסם התנצלות ארוכה ומפורטת, וללא ספק - כנה ואמיתית, על דבריו שיצאו משליטה. שוב עברו לסדר היום ואמדורסקי חזר להיות הפנים של המחאה.
מי שזיהו פה דפוס, ודאי הבינו שדבריו של אמדורסקי אינם דברי טעם, אין בהם לא אומץ ולא תעוזה, אלא השתלחות נטולת רסן שסופה לחזור לדובר שלה - וגרוע מזה, למהלכים בצילו - כמו בומרנג מטונף. מי שפיו כה גדול ולשונו כה חסרת מעצורים, יחזור שוב ושוב על פליטות פה ארורות שפוגעות באוכלוסיות שלמות - אפילו באלה שהוא תומך במאבקן. כששמים בחזית המחאה אדם שיורה לכל הכיוונים בלי להבחין בכלל מה הוא אומר, חוטאים למטרה שלשמה נועדה ההפגנה. מה שיזכרו זה את אותן השתלחויות פוגעניות ומיותרות, שיזוהו יותר ויותר עם תנועת המחאה.
X
