היתרון הגדול ביותר של 8200 הוא כוח האדם. היא מקבלת את הנתונים של כלל המתגייסים בני ה־18, בוררת מהם את הטובים ביותר, מכשירה אותם ונותנת להם ניסיון מקצועי. במילים אחרות: היא בית הספר הטוב ביותר למקצועות הסייבר לסוגיו השונים.
זה מה שמעמיד את 8200 בחזית הטכנולוגיה העולמית, ובלא מעט תחומים - בראשה. כוח האדם שלה הוא לא רק הכי טוב שיש - הוא גם הכי מיומן שיש. בן 22 ישראלי שיוצא מ־8200 לא בהכרח מוכשר יותר ממקבילו הבריטי, האמריקני או הרוסי, בוגר פקולטות למחשבים, אבל הוא מנוסה בהרבה, ובלא מעט מקרים - היה שותף בפיתוח טכנולוגיות פורצות דרך ובפעולות שמעבר לקווי האויב והדמיון.
בדיוק זה מה שהופך את אנשי 8200 לאטרקטיביים כל כך בעיני החברות האזרחיות. כל מי שמשרת ביחידה כבר עבר את המסננת של האיתור־הכשרה־עבודה בבית ספר בעל שם עולמי, וצריך רק לקטוף אותו. בעולם שבו רב־סרן ממוצע ב־8200 - עם 9-10 שנות ניסיון מקצועי - משתכר בממוצע 6,600 שקלים בחודש, החברות האזרחיות מציעות לו פי חמישה ושישה, ובתפקידים מסוימים גם פי עשרה ויותר.
8200 משקיעה מאמץ אדיר בניסיון להשאיר את הטובים ביותר אצלה. היא מציעה לימודים אקדמיים ויציאה לקצונה, אבל שני היתרונות העיקריים שלה הם העבודה בסביבה איכותית ופורצת דרך והידיעה שפעולותיה משרתות במישרין את ביטחון מדינת ישראל. עבור רבים זה מספיק, אבל יש כאלה שהכסף הגדול של החברות האזרחיות - או השאיפה להקים סטארט־אפ מצליח ולהתעשר עצמאית - מפתים אותם לעזוב.
8200 חיה בשלום עם מי שהחליטו לעזוב מיוזמתם, בין כי מיצו את השירות ובין כי העולם האזרחי קוסם להם. היא חיה בשלום פחות טוב עם אלה שפותו לעזוב. כל מי שחי בתחום יודע שהפניות של חלק מהחברות אל קצינים ואל חיילים בשירות הן לעיתים קרובות בוטות במיוחד. מדובר במוקדי ידע ייחודיים ("יהלומים") שהוצאתם פוגעת במישרין בביטחון המדינה. החברות הללו רוצות להסתייע בידע ובניסיון הייחודיים שלהם כדי לעשות כסף; העובדה שמדינת ישראל מפסידה מכך מעניינת אותן פחות.
החברות האלה, יודגש, לא עוברות על החוק. אלה מהן שפועלות מישראל גם כפופות לנהלים של אפ"י (האגף לפיקוח על היצוא במשרד הביטחון), וככל הידוע, גם מקפידות עליהם. הן גם מזרימות לא מעט כסף לקופת המדינה במסים, אבל מאיימות עליה בשתי דרכים אחרות: בהוצאתו של כוח האדם האיכותי, שעלולה לפגוע בעליונות המקצועית־טכנולוגית של 8200, ובזליגה אפשרית של טכנולוגיות מהיחידה, שעלולה לפגוע בה מקצועית־מבצעית.
ל־8200 יידרשו יותר מאשר מכתבים ונהלים כדי לשנות את התמונה. כשעל הפרק גם מעבר עתידי של אמ"ן לנגב - שליבת הוויכוח סביבו עוסקת בדיוק באותם "יהלומים" - הקרב מול החברות האזרחיות צפוי רק להתעצם. מגיפת הקורונה אמנם צפויה בטווח הקצר לפגוע גם בחברות הטכנולוגיה - בדגש על חברות הסייבר ההתקפי - לאור הקיצוץ הצפוי בתקציבי הממשלות והארגונים הציבוריים, אבל בטווח הארוך העתיד שם.
בינתיים, מנסים ב־8200 לסגור את הפרצות ולשים קווים אדומים: לא לפיתוי יזום של אנשי היחידה המשרתים, ולא לגניבת טכנולוגיות למטרות התעשרות. על אנשי היחידה אפשר לסמוך שהם ישמרו ברוב המקרים על הכללים ועל האתיקה; על חלק מהחברות האזרחיות - פחות.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו