מינויו של ח"כ אמיר אוחנה לתפקיד השר לביטחון הפנים לווה בקונצנזוס נדיר של ימין ושמאל (אם כי מתוך רגשות מנוגדים), שמטרת המהלך היא לבצע רפורמות משמעותיות במשטרת ישראל. לרושם זה הוסיפו הצהרותיו של השר הטרי בדבר פגמים והטיות לכאורה של הפרקליטות ויחידות החקירה של המשטרה, ויחסן הכללי לאישי ציבור החשודים בפלילים. שורת העימותים והעמדות הלעומתיות שאפיינו את כהונתו הקצרה והסוערת כשר המשפטים, ליבו את הציפיות בימין ואת החששות בשמאל, שמתחילת כהונתו כשר לביטחון הפנים הוא יחתור להחלשת ולהגבלת סמכויותיה של משטרת ישראל. להפתעת כולם, השר הטרי בחר דווקא לתת גיבוי גורף למשטרה, אם כי בנושא אחר - הפיזור האלים והמעצרים חסרי ההצדקה של המפגינים מול בית ראש הממשלה; התנהלות שספגה ביקורת גם מבית המשפט.
הגיבוי האוטומטי שנתן השר למשטרת ישראל, מפתיע לא רק על רקע יחסו של אוחנה למערכת אכיפת החוק. כשר משפטים הכיר אוחנה בבעיית האלימות המשטרתית כלפי קבוצות מיעוט, וקידם הקמת ועדת חקירה לבדיקת מח"ש בעקבות הריגתו של סלומון טקה. ההתנהלות שהפגינה המשטרה לא מוגבלת ל"חוסמי כבישים" ברחוב בלפור, כפי שכינה אותם השר, אלא אופיינית להתנהגותה מול הפגנות של ציבורים אחרים: מתנחלים או אנשי שמאל, חרדים או ערבים, ולעיתים גם אוהדי כדורגל.
אין חולק על כך שהפגנות הן רגע טעון, שבו נדרשת המשטרה לאפשר את מימוש זכות המחאה, אך גם לשמור על הסדר מול מפגינים טעונים רגשית, ולעיתים אף נוטים להתעמת. חלק מדינמיקת ההסלמה של מחאה כוללת התנגשות עם המשטרה, כשפינוי מפגינים או מעצרם מלבים את האווירה ויוצרים דרמה תקשורתית. ואולם, למרות הטיעון המקל הזה, הרקורד של משטרת ישראל עגום למדי. הן ועדת החקירה הפרלמנטרית לאירועי עמונה ב־2006 והן ועדת אור לבדיקת אירועי ספטמבר 2000 התייחסו לאגרסיביות המהירה שבה פעלה המשטרה. ועדת אור הצביעה על תופעה המדווחת גם ע"י חרדים, להט"בים, אנשי שמאל ואחרים - הנטייה של המשטרה כארגון ושוטרים כפרטים, לראות באזרחי ישראל הערבים אזרחים לא שווי זכויות, ואולי אף אויבים. הדו"חות של ועדות אלו ואחרות, כמו גם המלצות מומחים ובכללם שוטרים לשעבר, מצביעים לא רק על הפגמים בהתנהלות המשטרה אלא גם על פתרונות אפשריים.
לצד המלצות על שיפור התורה, ההכשרה והמוכנות של המשטרה לאירועי הפגנות והפרות סדר, חוזרת בדו"חות הקביעה שעל המשטרה לשפר את הבנתה ויחסיה עם קבוצות המיעוט בחברה הישראלית. לשר אוחנה, שמונה כדי לשנות את יחסה של מערכת אכיפת החוק לאח"מים, יש הזדמנות פז "לאכזב לטובה" ולשנות את יחסה של המשטרה דווקא לאזרחים מלמטה, ובפרט לקבוצות החלשות בחברה. הצעד המשמעותי הראשון יהיה למנות מפכ"ל שיחתור בראש ובראשונה להפיכת משטרת ישראל למשטרת כלל אזרחיה.
ד"ר תמיר ליבל הוא עמית מחקר באוניברסיטת באמברג בגרמניה