גם יריביו של ח"כ מיקי זוהר יודו: הוא מן החרוצים אשר מקרב ה־120. חריצות היא יתרון מבורך. מסירותו לקידום ענייניו של הליכוד יוצאת דופן. בניגוד לשתיקתם (ופחדנותם?) של כמה מחברי סיעת הליכוד שבראשה הוא עומד, זוהר לא מהסס להרים קול כדי להשיב מלחמה לאלה המלבים את מסע ההכפשה נגד ראש הממשלה.
כבר נאמר: מי שאינו עושה - לא טועה. ח"כ זוהר עושה, עושה מעל ומעבר, ולכן הוא גם טועה. לפעמים חריצות היתר שלו היא בעוכרי תנועתו. לא ברור מדוע טפל על שר האוצר ישראל כץ את האשמה המוזרה כי הוא מנהל את הכלכלה "בהתנשאות אשכנזית". מהי "התנשאות אשכנזית"? מי כמוני, שנולד להורים שמוצאם ברוסיה הלבנה (כיום בלארוס), יתיימר להבין את פשר ה"אשכנזיות", אך הפעם כגינוי. זוהר גם טרח לציין שהוא תושב קריית גת, הפריפריה, כפי שהדגיש. האם גם מקום מגוריו מדיף ניחוח זר, של אשכנזיות?
הביטויים הללו רק חושפים כי בתנועת הליכוד ניצבת מחיצה שיסודה במוצא של חבריה. עובדה: זוהר, אחד מבכיריה, יו"ר הסיעה והקואליציה, החליט לשחרר מן הבקבוק את השד. ולא לראשונה: רבים וטובים עשו זאת לפניו. דוד לוי לגלג על משה ארנס, וניסה בלשונו המושחזת לבזות את תוארו: "פרו־פ־סור". לוי גם יצא בחריפות נגד הסבורים כי אלה שמוצאם מזרחי, או צפון־אפריקני, ירדו כקופים מן העצים. אבל היום מי יזכור לדוד לוי גם את מידת ההיגיון שאפיינה כמה מהתבטאויותיו בישיבות הממשלה?
מנחם בגין, שתואר פעם כ"מרוקאי יליד ורשה", הדף בזעם גדול את הלעג של הבדרן דודו טופז שהטיח בתומכי הליכוד את הכינוי "צ'חצ'חים". לא בכדי נטמן בגין בהר הזיתים בשכנות לשני עולי הגרדום, פיינשטיין וברזני, אשכנזי ומזרחי. אבל המופת של סעיף זה בצוואתו, כמו המציאות הרב־עדתית ששררה בטרם מדינה במחתרות הימין, לא חלחלו גם לדורות הבאים בליכוד.
השד העדתי לא פסח, כידוע, גם על מפלגת העבודה, עד כי אחד ממנהיגיה, אהוד ברק, חש צורך להתנצל, גם בשם קודמיו. אומרים כי זקני מפלגת העבודה הם שבלמו את הכתרתם למנהיגים של יוצאי עדות המזרח או צפון אפריקה. שלושה במחנה זה יוצאי דופן: בנימין בן אליעזר ז"ל, אבי גבאי ועמיר פרץ.
יש המזכירים את העובדה כי עד כה לא נבחר לראשות הליכוד ואף לראשות הממשלה מנהיג ממוצא מזרחי. האם ניתן להחזיר את השד לבקבוק בשיטה המכונה "אפליה מועדפת" או "מתקנת"? כלומר, האם בעת בחירות ליו"ר חדש, יוכלו חברי הליכוד להעניק את קולותיהם למזרחי? האם לשם כך יתעלמו ממועמד אשכנזי, אם כישרון מנהיגותו יהיה משובח יותר מזה של יריבו?
את התשובה לכך יעניקו אולי קברניטי הליכוד. אפשר שאימוץ "ההעדפה" הוא רעיון נואל, מועד לכישלון, שיידחה על ידי המצביעים. כאן נסתפק בהצגת הסוגיה שהציף ח"כ זוהר. הוא רק חשף ממעמקים תחושה כנה. התיקון נדרש. הסוגיה לא תיעלם עקב הערה אחת שלו, או בזכות רשימה שנדפסת בעיתון.
שוב הליכוד, שוב השד העדתי
יעקב אחימאיר
עיתונאי במשך כל ימי חייו, שדר רדיו וטלוויזיה בשידור הציבורי. שליח רשות השידור הראשון לוושינגטון ("בתחילת שנת 2020 פוטרתי מתאגיד השידור בלי שנמסר לי הנימוק לכך"). "משלב בטוריי זיכרונות ומסקנות מן העבר. מעולם הרהרתי בשינוי משלח ידי - עיתונות. וזאת אף שלא תמיד איכות העיתונות אצלנו ראויה וחפה מחסרונות".