בצל מחאות הקהילה האפרו־אמריקנית התקיימו השבוע הבחירות המקדימות לקונגרס במדינת ניו יורק. למעשה, ברוב המחוזות, מי שמנצח בבחירות המקדימות של המפלגה הדמוקרטית, הוא זה שייצג את המחוז שלו בקונגרס; למתמודדים הרפובליקנים ממילא אין הרבה סיכוי ברוב האזורים בניו יורק.
הסבב הנוכחי התאפיין בריצה של מועמדים צעירים ופרוגרסיביים מאוד שביקשו להדיח את קודמיהם הפחות צעירים והפחות פרוגרסיביים. במידה רבה אלה חדשות רעות מאוד לישראל. רבים מהפרוגרסיביים מתאמצים ככל יכולתם להתאים את תדמיתם ומסריהם לתבנית הפרוגרסיבית, שכלליה נאכפים בקפידה. אחד מאיתותי ההתאמה לתיוג הנכסף כ"פרוגרסיבי" הוא שנאת ישראל. זה הרבה יותר מסתם להתנגד לתוכנית טראמפ או להתנחלויות; מדובר בנקיטת עמדה ברורה שעצם קיומה של ישראל הוא פשט גזעני שיש לכפר עליו, וקולוניאליזם שיש לטהר מן העולם. איך עושים זאת? הם סומכים על קהלם שיבין לבד.
אחד המתמודדים בבחירות המקדימות שאף ניצח במחוזו קורא תיגר על ההנחה הזו. ריצ'י טורס מתמקם לצד ישראל בגלל, ולא למרות, שהוא פרוגרסיבי. הוא אחד היחידים בשמאל האמריקני שמבינים שישראל היא דמוקרטיה שוחרת שוויון ושלום המתמודדת עם איומים ביטחוניים, ולא חמדנית שטחים המוציאה להורג פלשתינים, כפי שמציגים אותה. טורס תקוע לפרוגרסיביים כמו עצם בגרון, וקשה להאשים אותו בהעמדת פנים פרוגרסיבית: הוא שחור שנלחם נגד אפליה, הוא חבר קהילת הלהט"ב הפועל להשגת שוויון זכויות, והוא לטיני שנאבק לשיפור תנאי החיים של קהילתו. הוא גם צמח מרקע לא פשוט ובנה עצמו בשתי ידיו.
אז מה עושים? תוקפים אותו על היותו תומך ישראל נלהב. ארגון השמאל הקיצוני היהודי If Not Now החליט לצייר מטרה על גבו של טורס, והוא מתגאה בקמפיין השיימינג (ביוש) שהוא מנהל נגדו בגלל תמיכתו בישראל. לאן נוליך את הבושה שארגון המגדיר עצמו ארגון יהודי, הוא אחד הראשונים לתקוף חבר קונגרס לעתיד בגין תמיכתו בישראל?
ריצ'י טורס הוא רק דוגמה אחת לפוליטיקאים במפלגה הדמוקרטית שתומכים בישראל. זה נכון, הם אולי לא תומכים בכל יוזמה או מדיניות שאני תומכת בה, אך הם שם בשבילנו, מגינים עלינו גם כאשר הם משלמים מחירים אישיים גבוהים. וזה יותר ממה שאפשר לומר על ארגונים יהודיים מסוימים.
בזמן המאבק לזכויות אזרחיות לשחורים בשנות ה־60, פרחו שיתופי פעולה רבים בין יהודים לשחורים, שתי קבוצות מיעוט מדוכאות היסטורית. מרתין לוטר קינג נשא נאומים ציוניים נלהבים, וגם אותו יש היום משוגעים המבקשים לבייש על כך. הגיע הזמן לחזור לכך. לשלב ידיים עם הקהילה השחורה ולהוביל יחד שינוי אמיתי. לא אלים, מעצים, ציוני.
שיימינג לפרוגרסיבי תומך ישראל
אופיר דיין
הכותבת היא חוקרת במכון למחקרי ביטחון לאומי, וחברה בפורום דבורה