יוסי ביילין ושותפיו להתנגדות לסיפוח בקעת הירדן מעלים לאחרונה נימוק ביטחוני "מנצח": האם כדאי לספח עומק של 30 ק"מ, ולוותר על עומק אסטרטגי גדול פי עשרה, עד גבול ירדן־עיראק, שנתן לנו הסכם השלום עם ירדן. אך עומק אסטרטגי בירדן נשען על כרעי תרנגולת כמו הממלכה ההאשמית עצמה. זו תהיה שגיאה חמורה ואף מסוכנת לבסס את ביטחון ישראל על מדינה אחרת, בוודאי כמו ירדן.
ירדן היא מדינה שזה שנים מרחפת עליה הסכנה שהשלטון בה ייפול. זאת בשל האנומליה שבהרכב האוכלוסייה - הרוב המכריע לפלשתינים (70-80 אחוזים) כשהשלטון בה הוא בית מלוכה הנשען על מיעוט וצבא בדואי. לאחרונה הוחמר הרכב האוכלוסין כשנוספו עוד כמיליון פליטים מהמלחמה בסוריה. נתונים אלה, וכשהמשפחה ההאשמית מכירה את השאיפות הלאומיות הפלשתיניות לשטח ירדן, אינם מבשרים טובות ליציבות בית המלוכה.
בית המלוכה ברבת עמון אמנם שרד את "האביב הערבי" שפרץ בפתאומיות, אך נפילת המשטרים בתוניסיה, במצרים ובתימן וכן המלחמה עקובת הדם בסוריה השכנה, גרמו לו בוודאי לחרוד לגורלו.
המדינה הירדנית היציבה לכאורה גם מודאגת תדיר מ"אחיותיה" השכנות. הטראומה של הפלישה הסורית לצפון ירדן באירועי "ספטמבר השחור" (1970), שבאה לעזרת אש"ף שהנחית ופוצץ מטוסי נוסעים ליד הבירה רבת עמון, ושאיימו על המשטר - לא נמחקה מהזיכרון.
חילות משלוח עיראקיים גדולים במסגרת "החזית המזרחית" חנו לא פעם על אדמת ירדן, ולא מיהרו להתפנות משטחה. כן, גם עם סעודיה קיימת יריבות ויש מתח עתיק יומין, על רקע מוצאה של השושלת ההאשמית, ששלטה בחג'אז ובמכה, וכן בשל ייחוסה המגיע עד משפחת מוחמד.
התחושה שלירדן קיים פוטנציאל סכנה קיומית מ"אחיותיה" הביא את בית המלוכה בעבר ליחסים ביטחוניים ולמפגשים חשאיים רבים עם ישראל (שבהם נטלתי חלק). ישראל היא גם זו שהצילה את ירדן מהפלישה הסורית (ספטמבר 1970), ומהווה בעצם פוליסת ביטוח לקיומה, לביטחונה וליציבותה של הממלכה. לכן, ירדן תעדיף תמיד, בלי להודות בכך, חיילים ישראלים בגבולה, מאשר כוחות זרים או פלשתיניים.
ועוד, יוסי ביילין מתגאה בהסכם אוסלו, יצירתו, שהביא שנה לאחר מכן להסכם השלום עם ירדן (1994). אך זה דווקא לבושתה של ירדן, שהעזה לחתום עם ישראל לשלום, רק אחרי שאש"ף סלל לה את הדרך. ביילין אולי לא מכיר את הסכם "חודיבייה", שמוחמד חתם עם אויביו כשנחלש והפרו במחי יד כשהתחזק, אך שותפו של ביילין להסכם אוסלו, עראפת, השמיעו כתירוץ לחתימתו המאולצת על ההסכם באוסלו.
יש להניח כי בית המלוכה ההאשמי המשתייך לשושלת מוחמד גם מכיר את הסכם "חודיבייה". ולא פחות מכך, ירדן אמנם לא הפרה, ב־2019, את הסכם השלום כשביטלה את חכירת המובלעות הישראליות ב"אי השלום" ובערבה, אך הפרה בבוטות את ההבנות הברורות להמשך החכירה.
ובאחת, טוב ציפור אחת ביד - סיפוח הבקעה - מהסתמכות על תקוות מופרכות ומעומק אסטרטגי בירדן.
תא"ל (מיל') אהרן לברן הוא מבכירי אמ"ן לשעבר
טובה בקעה ביד מעומק אסטרטגי על העץ
אהרן לברן
הכותב הוא בכיר אמ"ן לשעבר ובעל עיטור המופת