הטקסט כבר ישב בראש לקראת הקטסטרופה, את הילדים הסגרתי לביה"ס הכי מוקדם שאפשר כדי לתפוס מקום בתורי הענק, ואת הרכב שמתי בחניה הסודית הקבועה - עשר דקות הליכה מהתחנה - אחרי ששנים של ניסיון לימדו שאין סיכוי למצוא מקום פנוי ברכבת בבנימינה. הבאתי בחשבון גם תרחיש סביר לגמרי, שבו לא אצליח בכלל להגיע לעבודה בגלל הבלאגן, או שהאפליקציה תקרוס תחת עומס הנרשמים מראש.
אבל יש הפתעות נעימות. עדיין לא ברור אם זה סתם מזל של היום הראשון או תוצאה של חשש אצל רוב הנוסעים הקבועים שלא הגיעו, אבל מתברר שמקומות חניה יש בלי סוף, הכניסה לתחנה נעשית באופן חלק, מהיר ובלי תורים כמעט (נכון לשעה 08:30 שהיא בדרך כלל מהעמוסות ביותר), ומעל הכל - המון מקומות ישיבה פנויים. מי שנוסע בכל יום ברכבת ומכיר את המלחמה הנצחית - לא על מקום ישיבה בודד אלא על חצי מטר פנוי לעמוד עליו - יידע להעריך את המציאות החדשה.
בקרונות עצמם נראה כי כולם משתפים פעולה מתוך אינטרס שלא יסגרו חלילה את הרכבת בחזרה - הנוסעים מקפידים בדרך כלל על הכללים, הפקחים עוברים בתדירות גבוהה והריחוק החברתי נשמר, לפחות כל עוד המצב מאפשר זאת. מעניין יהיה לראות מה יקרה כשהצפיפות תחזור. הרישום מראש באפליקציה אמנם מעיק מעט ומאלץ לשים הרבה תזכורות בשעון ליומיים מראש, אבל לפי שעה עובד היטב. גם כאן המבחן האמיתי של השיטה יהיה אם וכאשר הביקוש לקווים מסוימים יהיה גבוה ממספר המקומות המותרים.
חזרת הרכבת לפעילות היא בעלת חשיבות מכרעת לרבבות אנשים, ומתסכל לחשוב שסחבת מיותרת וזריקת אחריות בין גורמים שונים הן אלו שעיכבו את המהלך עד עכשיו. יותר מדי עובדים נאלצו לאלתר פתרונות, לעמוד בפקקי ענק ולהוציא סכומים גבוהים מדי על דלק כדי להתגבר על היעדר הרכבת, בשעה שבמדינות אחרות מצאו מזמן את הדרך להחזיר את עורק התנועה החשוב הזה לפעילות גם במציאות הקורונה.
אבל גם אם באיחור, טוב שזה קרה וטוב שבניגוד לתחזיות הכל עבר כמעט חלק. ועדיין, אסור לשכוח את האזהרות משהייה במקומות סגורים. לרכבת יש פוטנציאל הדבקה גבוה, והחשש של נוסעים רבים לשוב אליה הוא מובן. בנימה אישית, אני מחזק את אלו שנשארו בבית כדי לא לקחת סיכונים ולשמור על בריאותם, אולי עדיף כך בינתיים. תנו לנו ליהנות עוד קצת מנסיעה שקטה ומקרונות פנויים.
