הלמידה מרחוק העמיקה את הפערים

כמו בכל המדינות בעולם, גם בישראל נסגרה באמצע חודש מרץ מערכת החינוך בעקבות התפשטות נגיף הקורונה. לפני כשבועיים החלה חזרה הדרגתית ללימודים, אולם בעקבות התפשטות הנגיף בכמה בתי ספר, החליטו כמה רשויות מקומיות שבתי הספר יחזרו ללמידה מקוונת באופן חלקי. בסוף השבוע פורסם כי בשל עליית התחלואה בקורונה בבתי הספר, משרד החינוך מעודד למידה מרחוק בחטיבות הביניים ובתיכונים, בכל בית ספר או רשות מקומית שתחליט על כך, תוך שילוב של למידה פיזית בכיתות. 

המחקר על למידה מקוונת מלמד כי למידה זו חושפת ומעצימה פערים בין קבוצות תלמידים שונות על רקע לאומי, אתני, מעמדי, מגדרי ומוגבלויות. היא מעצימה גם את הפער הדיגיטלי - פער בין תלמידים המצוידים באמצעי קצה הדרושים ללמידה מרחוק, כמו מחשבים ביתיים וטאבלטים, ובין אלה שחסרים את האמצעים האלה או את התשתיות הנחוצות, כמו חיבור לרשת האינטרנט ורשת החשמל. למידה מקוונת דורשת גם חלל פיזי ותנאים ללמידה, הורים או בני משפחה אחרים שיכולים לסייע, הון תרבותי והון חברתי. למידה מקוונת גם עלולה להחמיר את הנשירה ממערכת החינוך. מחקר של חוקרים מאוניברסיטאות הארורד ובראון בארצות הברית שפורסם לאחרונה מצא שהתקדמות בלימודי מתמטיקה של תלמידים מהמעמד החברתי הכלכלי הנמוך קטנה בחצי בתקופת הקורונה, בעוד שההתקדמות בקרב תלמידים מהמעמד החברתי הכלכלי הגבוה לא נעצרה כלל.

מערכת החינוך בישראל מאופיינת בהשוואה בינלאומית בפערים עצומים בהישגים של תלמידים ממשפחות מבוססות ומשכילות להישגים של תלמידים ממשפחות מעוטות אמצעים. מבחני ההישגים הארציים והבינלאומיים מצביעים באופן עקבי על כך שהפערים בין הקבוצות השונות בישראל הם מהגבוהים במדינות ה-OECD. המערכת כאן לא הייתה מוכנה לחלוטין למשבר. קשה להאמין, אבל עיון בנוהלי החירום של משרד החינוך בנושא הלמידה המקוונת מגלה שנהלים אלה מניחים שכל התלמידים יכולים להשתתף בלמידה זו באופן אפקטיבי ושווה, ומתעלמים מהעובדה שלמאות אלפי תלמידים אין תנאים הולמים ונגישות אפקטיבית לאמצעים המאפשרים למידה כזו. בישראל, ל-21.7% מהאוכלוסייה היהודית אין גישה לאינטרנט (חלק גדול ממנה היא אוכלוסייה חרדית), וליותר מ-50% מהאוכלוסייה הערבית אין גישה לאינטרנט. תלמידים בכפרים הבלתי מוכרים בנגב מתגוררים בבתים שאין בהם חיבור לרשת החשמל. כלומר במהלך החודשים שבהם בתי הספר היו סגורים, מאות אלפי תלמידים הודרו מלמידה בשל היעדר נגישות לתנאים ולאמצעים הכרחיים ללמידה. 

העובדה המרכזית היא שהלמידה המקוונת בישראל יצרה פער בין התלמידים שהשתתפו בלמידה מקוונת באופן אפקטיבי ובין אלו שהודרו ממנה. מערכת חינוך ראויה המתייחסת לעקרון שוויון ההזדמנויות ברצינות הייתה מקדישה משאבים מיוחדים לפצות את האוכלוסייה שהודרה מלמידה מקוונת על מנת לסגור את הפער הלימודי שנפער בתקופה זו, פער שהיא אחראית במידה רבה ליצירתו. עתה משנראה שלמידה מקוונת תהפוך להיות מרכיב קבוע של מערכת החינוך הישראלית, יש לקוות שמשרד החינוך, שהתנהלותו התאפיינה מאז פרוץ המגפה בבלבול, אי עקביות וכאוס - ינקוט צעדים מיידיים שימנעו את הדרתם למעשה של מאות אלפי תלמידים החיים בתחתית הסולם החברתי והכלכלי הישראלי ממערכת החינוך. אירוני שמדינה המתהדרת בתואר "סטארט אפ ניישן", שבה פוליטיקאים מבטיחים כבר עשרות שנים "מחשב לכל ילד", לא מסוגלת, כפי שנוהגות מדינות אחרות, לאפשר חיבורים של חלק עצום מהתלמידים למערכת הלימודים. 

ד"ר סראב אבו רביעה ופרופ' יוסי דהאן חברים בצוותי המומחים של משבר הקורונה