הכלכלנית הראשית באוצר הצביעה על נתון מעניין שלפיו 42% מרוכשי הדירות באפריל היו עובדי המגזר הציבורי. זה נראה חריג ומובן, מכיוון שמדובר בעובדים שהכנסותיהם לא נפגעו וגם רמת הביטחון התעסוקתי שלהם נותרה גבוהה. אבל האמת היא שזה גם לא כל כך חריג, מכיוון ששיעורם בקרב העובדים בכלל דומה ומסביר את רמת הפריון הבעייתי של ישראל, בהשוואה למדינות המפותחות. לפי הבנק העולמי, יותר מ־41% מהעובדים בישראל משתייכים למגזר השירותים שאינו עסקי. זאת לעומת 36% בארה"ב, 32% בגרמניה ושיעור דומה בבריטניה.
הירידה בביקוש, למרות שמדובר בסיבה מיידית מוגדרת שאינה קשורה למיתון, עלולה להביא לעיכובים לא רק במסירת דירות, אלא גם בהתחלות בנייה. כפי שראינו במשבר הדיור שבא בעקבות "מחיר למשתכן", בעלי דירות לא ממהרים להוריד מחירים, כי גם הם מזהים שמדובר בנסיבות נקודתיות וזמניות: קודם "מחיר למשתכן" ועכשיו משבר הקורונה. לכן הם מעדיפים "לשבת על הגדר" ולבחון את ההשלכות של האירועים בהמשך.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו