לו נקלע הנה תייר יודע עברית מן המאדים, והיה קורא את פסקי הדין של בית המשפט הגבוה לצדק לאורך שבעת העשורים האחרונים, היה מגיע למסקנה שכמעט תמיד בורח בית המשפט מהכרעות דרמטיות ומהתערבות ישירה בהחלטותיהן של רשויות אחרות. החלטות רבות מעניקות לרשויות השונות ארכות כדי לבצע החלטות שלהן־עצמן, או קובעות שאין לבג"ץ מקום להתערב. גם כאשר בג"ץ מחליט להתערב, הוא משתדל לייחד את החלטתו לנושא נקודתי, שלא יהפוך לעקרוני.
הזהירות שנוקט בית המשפט בדרך כלל ראויה, וכך גם זו שנקט בשבוע שעבר, כשדחה את העתירות נגד נתניהו וההסכם הקואליציוני. משמעותית היא העובדה שבקשותיו של בית המשפט לקבל הבהרות מהצדדים לגבי נקודות מסוימות (כגון מניעת חקיקה בנושאים שאינם כרוכים במגיפה), גרמו לשינויים אחדים בהסכם הקואליציוני. אין להתעלם גם מהקונצנזוס הנדיר בין 11 השופטים, בעיקר לגבי אי־נכונות בית המשפט לעסוק מראש בהסכמות לגבי חקיקה עתידית, אפילו אם חקיקה זו אמורה להתקבל למחרת היום.
אינני חושב שבית המשפט החמיץ הזדמנות לקבל החלטה נורמטיבית, ואיני מאוכזב מהתוצאה. נימוקי השופטים היו משכנעים, לגבי מה שהחליטו - וגם לגבי מה שלא החליטו. בית המשפט קבע כי הנושאים שהובאו לפתחו הם שפיטים, הן ביחס למרכיב הממשלה הבאה והן בנוגע להסכמים קואליציוניים. כך קבע גם בית המשפט כי בנושאי החקיקה הכרוכים בהקמת ממשלת האחדות, יוכל לדון רק אם יוגשו עתירות לאחר החקיקה בפועל. בין העתירות שכבר הוגשו לאחר החקיקה, נמצאת שאלת מעמדו של ראש הממשלה החלופי.
כוונת נתניהו היתה להקים מעמד מיוחד לראש הממשלה החלופי, שיאפשר לו ליהנות מן הזכויות המיוחדות שהוענקו עד כה לראש הממשלה, ובראשן האפשרות לכהן תחת כתב אישום עד לפסק דין חלוט של בית המשפט. בית המשפט רואה את הלכת פנחסי ודרעי (שלפיה על ראש הממשלה לפטר שר או סגן שר שיש נגדם כתבי אישום בעבירות מסוג "פשע") כתקפה גם לאחר שהחוק קבע כי יוכלו להמשיך לשרת עד שיורשעו בבית המשפט באשמה שיש עימה קלון.
הטענה היא שאם העבירה חמורה במיוחד, צריך ראש הממשלה לפטרם, גם אם החוק מאפשר להם להמשיך לכהן. על בסיס זה יוכל בית המשפט לקבוע, בימים הקרובים, כי אי אפשר ליצור אישיות משפטית חדשה של חבר ממשלה אשר אינו ראש ממשלה וגם לא שר, ולהעניק לו את הזכויות השמורות לראש ממשלה בלבד. מבחינת נתניהו, משמעות הדבר היא כי כאשר יהפוך ל"חלופי", יהיה מעמדו כשל שר, ואז יוכל בית המשפט לדרוש מראש הממשלה, גנץ, לפטרו. בית המשפט יוכל גם להחליט שלא להחליט עד רגע לפני הרוטציה, ורגע ההכרעה יידחה בשנה ומחצה.
ויש גם החוק הנורבגי המדלג. לכאורה ירד הנושא מסדר היום, אבל עכשיו מתברר שבכחול לבן, הסובלת מעודף שרים וממחסור קשה בח"כים, חוזרים לאיוולת הזו. קשה להאמין כי יהיה בית משפט שיסכים לברור מרשימת כחול לבן המקורית רק את אנשי גנץ. קשה להבין מדוע לא העדיף גנץ את האפשרות להעביר כל החלטה שירצה בה אל קבינט מצומצם ופריטטי, בלי צורך לנפח באופן מפלצתי את מספר השרים.
