את הנזק האסטרטגי שחוללה הפקרת צד"ל עם הנסיגה מלבנון, מדינת ישראל תתקשה לתקן גם בעוד דור. האלוף איציק מרדכי, שהיה אלוף פיקוד צפון ושר הביטחון, מספר על מסרים שקיבל מבכירים במצרים ובירדן, שראו בהפקרת צד"ל ביטוי מדאיג להפרת נאמנות מצד ישראל. פתגם ערבי ידוע אומר: "נחנא מעא אל־חיט אל־ווקף", ופירושו: אנחנו עם הקיר הניצב איתן. הפתגם מבטא קוד מכונן לדינמיקה של היווצרות בריתות ונאמנות להן. מדובר בתמרור אזהרה, במיוחד לקבוצות מיעוט, המנחה אותן להתקשר אל בעלי ברית הראויים להיתפס כמשען איתן. בחרדה קיומית, הפתגם מציע גם לבחון בכל יום מחדש אם בעל הברית ממשיך להיות איתן.
בהפקרת צד"ל מדינת ישראל הקרינה לבעלי בריתה כי היא אינה מציעה משענת איתנה ויציבה. המסר, באופן הישיר, הובן היטב על ידי הדרוזים בגולן, ומשפיע עד היום על עמדתם הזהירה ביחסם להצעת האזרחות הישראלית. בהפגנת ראשי מועצות דרוזיות וצ'רקסיות אתמול בתל אביב, אמר ראש מועצת סג'ור, ג'עבר חמוד: "לא ניתן להפוך אותנו למקרה צד"ל". המסר מהדהד מאז כהערת אזהרה לכל גורם באזור, השוקל את צעדיו לשיתוף פעולה עם ישראל.
תפיסת הביטחון הישראלית לא פיתחה תשתית מושגית דוקטרינרית לאופני הפעלת בעלי ברית מיליציוניים בלחימה מעבר לגבולותיה. נוסף על גבולות משפטיים מוכרים בחוק הבינלאומי, יש למדינות מרחבי התעניינות קריטיים לצורכי הגנה. אנגליה טענה, לדוגמה, אחרי מלחמת העולם השנייה, כי גבולה האסטרטגי לצורכי הגנה הוא על הריין. לצד"ל היה בהיבט זה תפקיד לגיטימי בגבולה הצפוני של ישראל. דפוס הפעלה כזה באמצעות שליחים (proxy) הוא עתיק יומין, והיה גורם משמעותי ביכולתה של ביזנטיון להמשיך להתקיים מאות שנים לאחר נפילת רומא.
באילוצי המלחמה החדשה, שהתפתחו במאה ה־21, הפעלת כוחות כאלה הפכה לנפוצה ביותר. היא מופעלת בשיטתיות על ידי הרוסים באוקראינה, בסוריה ובלוב, וגם על ידי האמריקנים. צד"ל ככוח מיליציוני שהופעל בידי ישראל היה פוטנציאל אסטרטגי מהסוג הזה, והוא הוכר היטב על ידי אלה שעסקו בהקמתו, ובהם האלוף מאיר דגן.
לצד"ל, כארגון לוחמים שהושתת על בני המקום, היתה לגיטימיות בסיסית לפעולתו במרחב, לא פחותה מזו שהיתה לחיזבאללה. גנרל אנטואן לאחד, מפקד צד"ל, דאג להדגיש כי הוא פועל כפטריוט לבנוני. זו טבעה של ברית אסטרטגית מסוג זה, שהיא נוצרת על מפגש אינטרסים. צד"ל הוקם כגוף לבנוני, מתוך המגמות שנוצרו במערכת הלבנונית, ופעל קודם כל לקידום האינטרסים המקומיים שלו. הניע אותו אינטרס אזורי משותף לבני הכפרים והעיירות שבסמוך לגבול הישראלי, שבשנות מלחמת האזרחים הלבנונית נדחקו לשוליים וסבלו מהזנחת המדינה הלבנונית. ככוח מאורגן נכללו יחד בארגון אחד כל תושבי המרחב: דרוזים, נוצרים ושיעים, והיתה לכך משמעות יותר מסמלית. לאורך הדרך פעולתם אכן הונעה למען האינטרס שלהם, אולם בעצם נוכחותם במרחב, בשיתוף הפעולה המלא עם צה"ל, העניקו תרומה משמעותית לביטחון מדינת ישראל.
ברקמת החיים המשותפת, ובנתיב הדמים בשדות הלחימה, נוצרה זיקה עמוקה של אחוות לוחמים, שאין להתעלם ממנה. אהוד ברק, שהיה ראש הממשלה והוביל את הנסיגה, הסביר: "המציאות לגביהם הסתבכה מרגע שהחלטנו לצאת על פי החלטה 425... מועצת הביטחון לא תכיר ביציאת ישראל אם היא לא תהיה לגבול הבינלאומי ואם צד"ל לא יתפרק", אמר בראיון לד"ר אורי מילשטיין ב"מעריב" בראשית החודש.
החלטות אסטרטגיות אכן תובעות היגיון קר, במיוחד כשהן כרוכות בהפניית עורף לבעלי ברית שהלכו יחד כברת דרך משמעותית. גם אם הדיון ביסודו נותר פרגמטי, כטענת ברק, אין להתעלם מן הממד הרגשי והמוסרי. הדיון על הפקרת צד"ל מסמן פרק שעדיין לא גובש ולא לובן דיו בתפיסת הביטחון של מדינת ישראל. לפרק זה היו השלכות גם על קבלת ההחלטות בעיצומה של מלחמת האזרחים בסוריה, ועל שיתוף הפעולה עם המיליציות הסוריות בכפרים הסמוכים לגבול בגולן. מרכזיותה של הסוגיה מזמינה בחינה מחודשת של הפקרת צד"ל במכלול השיקולים הכרוכים במבחן התועלת האסטרטגית לטווח הארוך.
הטיפול בפליטי צד"ל בישראל, כפי שמוכר למפקדי יחידת הקישור ללבנון לשעבר, גבי אשכנזי ובני גנץ - רחוק משלמות. מדינת ישראל עדיין יכולה ונדרשת לחולל בעניין זה תיקון משמעותי.
