תוכנית הסיוע לרשויות המקומיות בישראל שאושרה בממשלה בעקבות מגיפת הקורונה, אינה כוללת, כך נראה, סיוע מיוחד לרשויות המקומיות הערביות. אלה, כידוע, נמצאות בתחתית הסולם הסוציו־אקונומי, שהוא המדד לסיוע ממשלתי כמעט בכל תחום.
הרשויות המקומיות הערביות הכריזו במחאה על שביתה כללית, בדרישה לגבש תוכנית סיוע ייחודית לטיפול במצב הקשה שאליו נקלעו. אנו רואים כרגע את קצה הקרחון; הקושי האמיתי יורגש במהלך יוני־יולי, כאשר חשבונות הבנק של הרשויות והעיריות הערביות יתרוקנו, וההכנסה ממסי ארנונה תגיע לשפל.
במצב הכלכלי הקשה ממילא כתוצאה ממשבר הקורונה, עם שיעורי אבטלה המגיעים לכמעט שליש מכוח העבודה, שיעור הגבייה של מסי הארנונה ממשקי הבית והמגורים צפוי לרדת באופן דרסטי. מרבית המובטלים וכל מי שהוצאו לחופשה ללא תשלום ימהרו לנצל את זכותם ויגישו בקשות להנחה בארנונה, ולרשויות המקומיות לא תהיה כל ברירה אלא לאשר את בקשות ההנחה או הפטור.
אלא שמקור הבעיה הוא תכנוני ועמוק יותר. במשך עשרות שנים ממשלות ישראל שגו פעם אחר פעם בהיעדר תכנון נכון. לא ניתנה עדיפות להקמת אזורי תעשייה ותעסוקה ביישובים הערביים, ולא ניתן עידוד לתעשיינים להקים מפעלים ביישובים הערביים. כאן נוצרה התלות הגדולה - גדולה מדי - של הרשויות המקומיות הערביות בתשלומי הארנונה של משקי הבית. ובניגוד לעבר, כיום הרשויות המקומיות הערביות מחויבות לשיעורי גביית מסים מהגבוהים במדינה, וזאת כדי לעמוד ביעדים שהציבה המדינה כתנאי לקבלת תקציבים. כעת, בהיעדר הכנסה ממקור זה, ובהיעדר הכנסות ממקורות חלופיים, תיאלץ המדינה לסגור את הפער.
עם פרוץ משבר הקורונה מיהרה הממשלה לתת מענה לכל היישובים, ללא יוצא מן הכלל. אין ספק שהצפייה בשוטרי משטרת ישראל ובחיילי פיקוד העורף מסתובבים ביישובים הערביים, מעניקים סיוע ושירות, לא היתה דבר מובן מאליו. אולם כל זה היה בתקופת חוסר הוודאות והושטת היד הממשלתית לכל הרשויות. כעת, על רקע ההכנות לקראת יציאה הדרגתית ממצב החירום, החלה להתבהר הבעיה הייחודית של הרשויות המקומיות הערביות.
ראשי הרשויות הערביות נאלצים כעת להחמיר את מאבקם מול הממשלה. אבל ייתכן שהם לא לבד במאבק הזה: אפשר לרתום אליו עמיתים מרשויות מקומיות שכנות ואת ראשי השלטון המקומי, שרבים מהם מזוהים עם הליכוד, ושעימם הם מקיימים שיתוף פעולה ברמה המוניציפלית. מעבר לכך, המאבק הזה יכול להפוך לנקודת מפנה בתכנון המקומי, אם ממשלת ישראל תבין שהשקעה ופיתוח של מסחר, תעשייה ותעסוקה ברשויות המקומיות הערביות הם יעד כלכלי לאומי - ולא רק "מגזרי".