בלבנון שבה והוצתה בשבוע האחרון אש המחאה והמרי. אחרי שהסתגרו בבתים בגלל הקורונה, יצאו ההמונים לרחובות, להפגין נגד נגיף אחר, מסוכן לא פחות, התוקף את לבנון זה שנים ושממנו אין היא מצליחה לרפא את עצמה. המפגינים הציתו בנקים, חסמו את התנועה והתעמתו עם כוחות הביטחון, במחאה על המצוקה הכלכלית הקשה, על היעדר מקומות עבודה, ואפילו על ניצני מחסור ורעב.
גחלי המחאה לוחשות בלבנון זה חודשים ארוכים, עוד לפני הגשמים והקורונה. הביקורת מכוונת נגד "השיטה" בלבנון, המייצרת שחיתות ומשתקת את מוסדות המדינה. הפעם היתה על הכוונת גם הממשלה החדשה, שהוקמה זה עתה במאמץ להתמודד עם המשבר הכלכלי. אבל מי שצריכים לדאוג יותר מכל מחידוש המחאה הם חסן נסראללה וארגון חיזבאללה שבראשו הוא עומד, שבהם רואים לבנונים רבים את מי שנושאים באחריות למשבר.
שנים רבות השכיל חיזבאללה לשלוט בנעשה בלבנון מאחורי הקלעים ולתמרן את הממשלה בביירות לעשות כרצונו, תוך שהוא מציג עצמו כאופוזיציה המייצגת דווקא את הנדכאים והחלשים בחברה הלבנונית, ובייחוד את בני העדה השיעית, במאבקם לצדק חברתי. חיזבאללה גם התיימר להבטיח ללבנונים כי המשך המאבק שהוא מנהל נגד ישראל לא רק שלא יפגע בלבנון - אלא יעניק לה חסינות שבצילה יוכלו בני העדות במדינה להוסיף לחיות את חייהם ברווחה, בחירות ואף בשגשוג כלכלי.
אלא שמסיכות ההגנה שעטה על עצמו חיזבאללה הוסרו בזו אחר זו, ונחשף פרצופו האמיתי כמי שמאיים להמיט על לבנון קטסטרופה גדולה יותר מאסון הקורונה.
האש בלבנון פרצה עוד בסוף השנה שעברה, לנוכח קריסתה של הכלכלה הלבנונית ובמחאה על אוזלת היד שגילתה הממשלה בביירות בטיפולה במשבר. חיזבאללה, שהפך מטרה לביקורת בהיותו הכוח החזק במדינה, הובך בתחילה - אבל מיהר לנצל את המחאה כדי לכונן ממשלה שבה הוא ובעלי בריתו הם נותני הטון, ממשלה שלא תפריע לו, ובעיקר לא תבקר אותו על התנהלותו. אלא שהמצב הכלכלי בלבנון רק הלך והחריף לנוכח משבר הקורונה. הלירה הלבנונית איבדה בתוך שבועות בודדים מאה אחוז מערכה, ויותר ממחצית הלבנונים הידרדרו לתנאים של עוני מחפיר.
כעת משתררת בלבנון ההכרה כי התמודדות עם המשבר מצריכה מאבק לא רק בקורונה, אלא גם בחיזבאללה, שהופך את המדינה למצורעת ומקשה לקבל סיוע בינלאומי. רק לאחרונה הכריזה גרמניה על חיזבאללה כולו - ולא רק על הזרוע הצבאית שלו - כארגון טרור.
למרות הצרות מבית, מבקש חיזבאללה לשדר "עסקים כרגיל" מול ישראל. רק לפני כשבוע פרצו לוחמיו פרצות בגדר הגבול עם ישראל, מבקשים לשלוח לה מסר מאיים לבל תעז להוסיף לפגוע בנכסים של הארגון ושל איראן בסוריה. אלא שזהו מסר של חולשה, וכמו בפעמים קודמות בשנים האחרונות, למשל אחרי חיסולו של קאסם סולימאני, מתברר שארגון חיזבאללה וגם פטרוניו האיראנים חזקים בדיבורים וחלשים במעשים, וכי הם מורתעים וחוששים לעת הזו מפני התלקחות שלא תיטיב עימם.
כל שמבקש הארגון הוא שיניחו לו לנפשו כדי שהוא והאיראנים יוכלו להמשיך לבנות את כוחם. אבל דומה שזהו בדיוק הזמן שבו אסור לישראל להרפות מהלחץ, אם ברצונה להצליח לדחוק את האיראנים מסוריה ולהחליש את חיזבאללה.
X
