אם יש מילה אחת שאפיינה את יום השידורים השני של המרענן הרשמי של הקורונה - ריאליטי בג"ץ, היא: הצגה.
פסגת הדרמה התרחשה כאשר כבוד הכוכבת, הנשיאה חיות, התכתבה עם תוכנית מציאות חלופית, "אהבה ממבט ראשון": עו"ד שימי בראון המייצג את כחול לבן פנה אל הלב של חיות והסביר שהעניינים לא סגורים, מפני ששני הצדדים טרם החלו את עונת החיזור. "מה זה", שאלה חיות, "כמו התוכנית בטלויזיה? קודם מתחתנים ורק אחר כך מחזרים?"
"לא אכחיש", השיב לה המשיב, "נראה שהריאליטי משפיע גם עלינו, לא אכחד משם. אבל הייתי מתאים את החיים הפוליטיים ל'הישרדות' ולא ל'אהבה ממבט ראשון'".
אכן, בשביל כחול לבן מדובר בהישרדות. גם בשביל נתניהו. מי שעדיין לא חושש הוא המארח, בית המשפט, שכבר מזמן לא דואג לדמוקרטיה אלא לכבוד של עצמו.
גנץ ונתניהו לא היו מתחתנים בעולם האמיתי, וזוג אוהב לא עורך הסכם קדם־נישואים מפורט ומדוקדק כל כך, אבל הם לפחות לא עושים הצגה שהזוגיות פורחת ושהכל בסדר.
ממשלת אחדות אינה ברית נישואים, היא פשרה. לאף אחד מבני הזוג אין פריבילגיה לבחור את השידוך שלו בעצמו, זה מה שהכתיבו ההורים - או במקרה הזה, העם. "אדוני מבקש שנפרש את ההסכם לפי התכלית?" שאלה השופטת דפנה ברק־ארז את עו"ד ראבילו בטון אימהי שגרם לי לרצות לחבק אותה. כן, גבירתי השופטת, כן. ההסכם הזה נולד בשביל תכלית מסוימת, תפסיקו לעשות את עצמכם כאילו יש כאן משהו אחר ותנו למדינה הזאת להתקדם.
אבל ההרכב המורחב ירד לפרטים כאילו מדובר בטיפול זוגי, ולא בפלסתר מצולם עד שהעם ייסגר על עצמו. אם ביום הראשון עוד התרגשנו מהמעמד ולמדנו לשייך פרצופים עם מסיכות לשמות של שופטים מפורסמים, ביום השני הבנו שמדובר בתיאטרון אבסורד.
הופעה מרשימה נתנו השופטים כששאלו את נציגת הכנסת, עו"ד סומפולינסקי, אם היא לא רואה שבחקיקה החדשה הממשלה נוגסת בסמכות הכנסת ויוצרת סכנה להפרדת הרשויות. מזל טוב! יש סאטירה בירושלים. יושבים שופטי בג"ץ, מרוקנים מתוכן את בחירת הציבור - וחרדים לדבשות של רשויות אחרות.
את אקורד הסיום המשעשע נתן עו"ד שרגא, כשהחל לצטט את פסק דינו של השופט שמגר בפס"ד ז'רז'בסקי. השופטים חיות ומלצר הפסיקו אותו מכיוון ש"שמגר לא ישב בהרכב של ז'רז'בסקי". שרגא הסתכל על היושב לצידו ומלמל: "מה כתבת לי כאן?", וחשתי שדף המסרים התבלבל. אבל עו"ד שרגא ימשיך להרגיש בבית בבית המשפט, וגם עו"ד פלדמן. ההצגה שראינו בלייב נראתה כמו חלק מקמפיין של יש עתיד. נכון, הפעם השופטים נזפו גם בהם, אבל הכעס לא היה אמין. נישואים פיקטיביים למען העם הם טריק ציוני ותיק, אבל הדיון המשפטי פיקטיבי עוד יותר.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו