הנפגע העיקרי ביום הדיונים אתמול בבג"ץ נגד ראש הממשלה נתניהו ונגד ההסכם הקואליציוני, הוא העותר הנכבד עו"ד אליעד שרגא. החשיפה המאוד לא מחמיאה שלו בדיון המצולם באה במקום מאות הפעמים שבהן הטריד את מערכת המשפט ובייחוד את בג"ץ.
אלא שמעולם לא הוטל על ארגונו, התנועה לאיכות השלטון, לשלם את הוצאות המשפט. עכשיו הוא קיבל את הקנס. הוא הופיע כתרנגול הודו נפוח הבז לדמוקרטיה במובניה הפשוטים והיסודיים. "איכות השלטון", פירושה הניסיון לייצג את מעמד הטכנוקרטים, אנשי הביטחון, הפקידים הבכירים, המנכ"לים והיועצים המשפטיים במסדרונות המשטר. ואילו האויב אלו הם נבחרי העם בשבתם כחברי כנסת.
אליעד, בשבתו כשרגא, העמיד לפני חודשיים משאית עם רמקולים ענקיים מול בית הנשיא. מול המפגינים שלו עמדו כמה אנשים פשוטים עם מגאפון סדוק. אתמול הוא הכניס את משאית הרמקולים לאולם בית המשפט העליון וזה נראה רע. הוא הסתבך בהתפלפלות סביב סעיפי חוק יסוד: הממשלה, והמשנה לנשיאה מלצר העיר לו: "אדוני לא יכול להשתחרר מהחוק". כוונתו, שלשון החוק ברורה לגבי ראש הממשלה במצבו של נתניהו. "אתה צריך להיצמד לחוק", העיר השופט מלצר.
"אני אסביר לכבודו, למה לא", ענה שרגא. השופט מזוז העיר לו כי חוקי היסוד לא קובעים נורמה מפורשת בנוגע לראש ממשלה שאין לגביו פסק דין חלוט. "המחוקק והמכונן לא רצו לקבוע", העיר מזוז.
אחר כך הסתבך עו"ד שרגא עם הגדרת נתניהו כ"יצור". "מיהו אותו יצור? מה זה הדבר הזה, מה זה האורגן הזה?" עד שהנשיאה חיות קטעה אותו והבהירה שלא מדובר ביצור אלא בחבר כנסת, ו"לא צריך בשביל זה ללכת למילון כדי למצוא הגדרה".
שרגא אמר במפורש כי הוא רוצה חזרה על הסצנריו של הפסיקה לגבי אדלשטיין. הופעתו אתמול הציגה אותו כלוזר. בשלב מסוים העיר לו בשקט ובנימוס השופט עמית, כי "הם (חברי הכנסת) מייצגים את רצון העם". שרגא הוא אכן מייצג אותנטי של מעמד הטכנוקרטים החש התנשאות כלפי הפוליטיקאים הנבחרים. מי שקרא את הדברים של יזם טכנולוגי עסקי גאוני, שהסביר "למה אנחנו עותרים", יבין את הלך הרוח.
מתחת לכותרת, הוא ערך השוואה מפורטת וארוכה בין ישראל וגרמניה הנאצית, בין בוחרי הליכוד לנאצים, ובין נתניהו לפדופיל ("לא יכול להיות ראש ממשלה כמו שפדופיל לא יכול לנהל בית ספר".
בבוקר הדיון היה חשש, שהחלטת הנשיאה חיות לשדר את הדיון תהפוך את אולם הדיונים למשפט ראווה. זה לא קרה. ראינו דיון אדוורסריאלי, ונראה שהיה שם קשב לטיעונים. השופטים והשופטות לא נראו כקבוצה אחת מלוכדת, שעורכי הדין משמשים לה להקת מעודדות.
עו"ד ראבלו שייצג את ראש הממשלה נתניהו הדגיש את הקשר היסודי בין מיליוני הבוחרים לבין נתניהו כנבחר. השופט מזוז, לפי שאלותיו, לא הבין שהדיון נוגע לשאלה הדמוקרטית הבסיסית ביותר: מי בוחר, מי מחליט? הבוחרים ונציגיהם בכנסת? נשיא המדינה? או בית המשפט העליון? יש שיגידו שראינו אתמול את שדה הקרב של "המלחמה נגד הדמוקרטיה".
הרושם היה שהשופטים מחפשים את אותם סעיפים משפטיים שיאפשרו להם להכשיר את נתניהו, ומנגד לאפשר למתנגדים עקרוניים את יומם בבית המשפט.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו