ביבי היקר.
אני עוקב אחר הקמת הממשלה החדשה ומקווה כי יהיה ביכולתה לעמוד בפני האתגרים שניצבים בפניה.
עלי לומר לך שאפשרות סיפוח בקעת הירדן ומובלעות רבות שאמורות להתקיים בתוך המדינה הפלשתינית העתידית, מדאיגה אותי מאוד. בשיחות שהיו בינינו בשנים האחרונות, ובדברים פומביים שאמרת מאז 2009, כאשר הבעת תמיכה בפתרון שתי המדינות, אינני זוכר תביעה שלך לריבונות בבקעת הירדן. דיברת על כך שצה"ל ימשיך להימצא "על הירדן", התנגדת להימצאות כוח רב־לאומי בשטח, חזרת על הדרישה שהמדינה הפלשתינית לא תהיה חמושה, ואפילו ציינת כי היית רוצה להגיע להסכם שיבטיח נוכחות צבאית של ישראל באזור למשך 40 שנה.
מאמץ לסיים את הסכסוך. נתניהו וביידן // צילום: עמוס בן גרשום - לע"מ
כיום אתה מציג את הריבונות הישראלית על מחצית שטח C, שנועד, כמעט כולו, למדינה הפלשתינית העתידה, כהכרחית לביטחון ישראל. אתה מזרז את המהלך הזה, אינך קושר אותו בהסכם עם הפלשתינים, ומבקש שיתרחש לפני הבחירות בארה"ב, כנראה מחשש שאם יגיע לשלטון מועמד המפלגה הדמוקרטית, הוא לא יעמוד לימינה של ישראל.
ההיכרות בינינו היא רבת שנים. אתה יודע היטב שתמיכתי בישראל איננה פרי מצבי רוח משתנים או רצון להחניף לקהל זה או אחר, אלא מתוך הבנתי את החשיבות ההיסטורית הגדולה של קיום מדינת היהודים, בשל הערכתי את הדמוקרטיה הישראלית ואת חשיבותה האסטרטגית לארה"ב.
אני סבור שתעשה טעות קשה אם תזדרז לספח שטחים בגדה המערבית. לאו דווקא משום שתפרוץ אלימות פלשתינית קשה נגד ישראל. היא עלולה לפרוץ, ויכול להיות שלא תתרחש. אבל סיפוח כזה יגרום מיידית להפסקת התיאום הביטחוני ביניכם לבין הפלשתינים, ומהלך כזה עלול להוביל, במהירות, להשתלטות מחודשת שלכם על הגדה כולה, במצב שבו ממערב לירדן אין כבר היום רוב יהודי. זו התמונה שממנה חששת יותר מכל, ואתה עלול להיות זה שמוביל אליה.
למלך ירדן לא תהיה ברירה אלא להשעות את הקשר עם ישראל, ואם יהיו הפגנות קשות בעמאן - גם לבטל את הסכם השלום ביניכם. הנשיא סיסי לא ירצה ללכת בעקבותיו, אך יכול מאוד להיות כי כיכר תחריר לא תותיר בידיו ברירה. אתה יודע היטב שיש פער עצום בין מה שמנהיגי ערב השונים לוחשים באוזנך בנושא הפלשתיני, ובין דבריהם הפומביים והחלטותיהם המדיניות. סיפוח מחצית שטח C הוא החלטה שעלולות להיות לה השלכות שליליות מיידיות, כולל פגיעה קשה באינטרסים האמריקניים באזור, למרות שאין בה כדי להעניק ביטחון לישראל. אחרי הכל "החזית המזרחית" כבר איננה איום.
אתה עצמך ניהלת בעבר משא ומתן על רמת הגולן, שנים לאחר שישראל סיפחה אותה, וגם עכשיו אתה מאמץ את תוכנית טראמפ המבקשת להעביר חלק מירושלים המזרחית, שסופחה לישראל ב־1967, לידי המדינה הפלשתינית העתידה. התוכנית גם מציעה להעביר שטח ריבוני ישראלי אחר (המשולש הצפוני) לידי המדינה הפלשתינית שתקום. כיוון שסיפוח אינו מעניק חסינות מפני ויתור על השטח המסופח, אני מציע לך לשקול שוב את המחיר הבינלאומי והאזורי שישראל עלולה לשלם על צירוף הבקעה.
אם תחליט, בכל זאת, לספח, אני לא אוכל אלא לגנות את ההחלטה, העומדת בניגוד מפורש להסכם הביניים בין ישראל לבין אש"ף (פרק 5 סעיף 7), אשר נחתם בבית הלבן ב־1995. כשאבחר לנשיא, לא אוכל לכבד את הקביעה הנשיאותית שתכיר בכך.
בסעיף 29 להסכם הקואליציוני החדש נאמר כי החלטתך תהיה מותנית ב"הסכמה שתושג עם ארה"ב". המפלגה הגדולה בקונגרס האמריקני אינה מסכימה לכך, וגם לא מועמדה המיועד לנשיאות. לעומת זאת, אני יכול להבטיחך נאמנה כי ממשל בראשותי יעשה מאמץ גדול כדי לשים קץ לסכסוך שלכם עם הפלשתינים, וכי כל התוכניות שהועלו בשנים האחרונות לפתרון יילקחו ברצינות רבה, לצד הבנת הצרכים החיוניים לכם ולשכניכם.
שלך בכנות, ג'ו ביידן
