הכתובת היתה על הקיר. במשך יותר מחודש היה לממשלת ישראל זמן לדון ולהחליט מה יכלול השלב הראשון בהקלות הסגר, אך דיון שכזה לא התקיים. רק בשתיים בלילה במוצאי השבת האחרונה, שעות ספורות לפני פקיעת תוקפן של התקנות הקודמות, כונסה ישיבת הממשלה הטלפונית לאישור ההנחיות החדשות, שפורסמו לציבור למחרת בבוקר – כלומר ללא שום מרווח זמן שמאפשר לתכנן את השינויים בשגרת חיינו. ראש הממשלה נתניהו ראוי לשבח על שתי החלטות שקיבל, שבזכותן נמצאת ישראל במצב טוב יחסית בסיפור הקורונה: עצירה מוקדמת של טיסות נכנסות, והריחוק החברתי המחמיר - הסגר. אלא שבהגיענו כעת אל הצורך להתחיל ביציאה מהסגר, מתחדדים הליקויים בניהול המשבר ובתהליך קבלת ההחלטות הכרוכות בו, ליקויים שמסכנים את המרכיב החשוב ביותר שבלעדיו אי אפשר לצלוח משבר שכזה: אמון הציבור בשלטון ושיתוף הפעולה שלו עם הגזירות הקשות שהמצב מחייב.
ישיבת הממשלה הלילית בשבת היתה המחשה לבעיה הזו: ההנחיות כבר גובשו למעשה על ידי נתניהו וראשי מערכת הבריאות והאוצר קודם לכן, וכך מצאו עצמם השרים נלחמים לשנות סעיפים בדיעבד, כשנתניהו מסביר להם שאין זמן לדיון כי בבוקר פוקעות ההנחיות הקודמות. הישיבה היתה המשך ישיר לישיבה הקודמת שכונסה ביום חמישי לדיון בהקלות בסגר. היו שם כל השרים ובעלי התפקידים הבכירים. בסיומו של הדיון, שארך שבע שעות, אמר לי אחד המשתתפים: "זה היה כמו שכונה". משתתף בכיר אחר אמר לי: "עד עכשיו לא הבנתי מה הוחלט שם".
זהו רק סימפטום למשהו רחב יותר: עד כה לא הוצגו לציבור בישראל שום תוכנית ליציאה מהסגר שמפרטת תהליך מדורג לשחרור המשק ומערכת החינוך, ולא התנאים למעבר למדרגות שחרור נוספות. בהיבט הזה ישראל לא נמצאת במקום טוב. בגרמניה התייצבה בשבוע שעבר הקנצלרית מרקל ופירטה לציבור כיצד ייראה השלב הראשון של חזרה לשגרה ומה יכלול השלב השני, שבמסגרתו חלק מהתלמידים יחזרו ללימודים. גם בארה"ב הציג הנשיא טראמפ בשבוע שעבר תוכנית הכוללת שלושה שלבים לחזרה לשגרה.
הצגת תוכנית לציבור אינה רק עניין פורמליסטי. במצב שבו אנשים עוברים טלטלה - כלכלית, אישית, משפחתית - היכולת לשמר את ציות הציבור להנחיות ולמנוע מצב של "איש הישר בעיניו יעשה", תלויה מעל לכל בהבנה של האזרחים מה תוכנית הפעולה להמשך, מה ההיגיון המנחה אותה, ומהם הקריטריונים שלפיהם יוחלט על הקלות נוספות.
בדיונים אצל ראש הממשלה ביום חמישי בערב עלו לפחות שלוש אפשרויות שונות לקריטריונים שכאלה: מספר הנדבקים החדשים, מצב המונשמים, או בכלל לחלק את האוכלוסייה לפי מידת הסיכון של כל אזרח להידבק בנגיף. אלא שהדיון הסתיים ללא שום החלטה, בישיבת הממשלה הטלפונית במוצ"ש בלילה כלל לא דנו בכך, ונכון לכתיבת שורות אלה הציבור בישראל לא יודע מה התנאים להקלה בסגר או להידוקו שוב - במקרה של התפרצות מחודשת של הקורונה. ללא הצגת תוכנית פעולה שנותנת אופק ברור, אזרחים עלולים לאבד אמון במקבלי ההחלטות, לאבד את הנכונות לציית להגבלות המכבידות, ולהתחיל לעשות דין לעצמם. וללא משמעת קולקטיבית שכזו, לא תהיה לנו שום יכולת לשלוט על המגיפה ולנצח את הקורונה.
מואב ורדי הוא ראש תחום החוץ של תאגיד השידור הציבורי ומגיש התוכנית "העולם היום" בכאן 11
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו