אחדות לאומית היא היעד האסטרטגי החשוב ביותר של מדינת ישראל במצב הנוכחי; יותר חיוני ודחוף ממימוש תוכנית טראמפ ותיקון מערכת המשפט גם יחד. יעד כלכלי, ביטחוני, חברתי, ומעל הכל: יעד ציוני. בהנחה שעוד מותר להגיד את המילה הזאת. ממשלת אחדות לאומית בעת הזו היא נס הצלה של התנועה הציונית.
אולי יש מי שלא הבינו את גודל הרגע ההיסטורי שבו עמדנו: לראשונה בתולדות התנועה הציונית, צאצאיה הסוציו־פוליטיים של תנועת העבודה המייסדת, עמדו לכונן ברית עם הרשימה המשותפת ולקרוע קרע מול החצי השני של העם היהודי. בני גנץ וגבי אשכנזי, לצד הצעירים שתקעו את האצבע בסכר, יועז הנדל וצבי האוזר, בלמו את המהלך ברגע הדרמטי ונתנו עוד צ'אנס לציונות.
לא מדובר באירוע חד פעמי; דומה שהמפה הפוליטית בישראל השתנתה דרמטית. כעת קובעים את עיצובה מחדש.
הימין "האידיאולוגי" מחמיץ פנים לממשלת האחדות, כאילו לא הבין את המתרחש סביבו: לאור שיעור ההצבעה הצומח בחברה הערבית ולאור תהליכי הקצנה חרדיים־חרד"ליים בשנים האחרונות - ולאור העובדה שתהליכים אלה הופכים את נוסחת השותפות הקואליציונית בין ליברמן לחרדים לדמיונית גם בעידן שאחרי נתניהו - ייתכן שלא תתאפשר עוד ממשלת ימין־חרדים.
כבר לפני שנים טענתי שתהליכי ההקצנה החרדיים, הנובעים מתהליך התפרקות מבנה החברה החרדית הישן, ישתקו את יכולת הפוליטיקאים החרדים להמשיך בפרגמטיותם הגאונית, יגרמו להם "להיכנס בקירות" ואולי אף יובילו להפלת ממשלת הימין ויהפכו את האופציה של ממשלת ימין־חרדים לבלתי אפשרית. הטענה היתה שהחרדים פשוט לא יוכלו להיות גורם מרכזי בממשלה שתנסה לנהל מדינה יהודית מודרנית.
מאז, החרדים תקעו את מתווה הכותל וסיבכו את רה"מ עם יהדות ארה"ב, ליצמן נדחק לקרב בלתי אפשרי על עבודות רכבת בשבת, נאלץ להגיש התפטרות היסטורית וסמלית מתפקיד שר חרדי ולחזור לזמן מה לפוזיציית סגן שר במעמד שר. פוזיציה מוזרה שכל מטרתה, כידוע, הצהרה חרדית: אנחנו לא יכולים להיות שותפים באמת בניהול מדינת ישראל. לשיא הגיעו הדברים כשההקצנה החרדית הובילה לדחיית חוק הגיוס של ליברמן, שהיום כולם מבינים שהיה בעצם סוג של חוק פטור. באקט החרדי ההוא, יש להזכיר, התחיל כדור השלג שהוביל לנפילת הממשלה ולשלושת סבבי הבחירות.
התיקו הפוליטי הנוכחי איננו בהכרח אירוע זמני, אפוא. הוא עשוי להיות תמונת העתיד של המערכת הפוליטית, ולדרוש את עיצובה מחדש. השבר העמוק בעם הוביל לאופציה של קרע בתנועה הציונית עד כדי ברית בין מחנה המרכז־שמאל לבין המפלגות הערביות ברשימה המשותפת. אופציה זו נבלמה לעת עתה. ממשלת אחדות גנץ־נתניהו, אם תקום, לא רק עשויה לאחות קצת את הקרע ההולך ומחמיר בעם, אלא אף אולי תיקח את ישראל אל מערכת פוליטית עתידית שבנויה על בסיס ברית אחרת: הברית בין הליכוד והמחנה הלאומי־מסורתי לבין כחול לבן והפלג הפחות עצבני במחנה המרכז־שמאל. הברית הציונית.
ד''ר אבישי בן חיים הוא פרשן חדשות 13 לענייני חרדים
