בנותיו של המשורר הענק חיים גורי, יעל וחמוטל, התראיינו בחג האחרון לכלי התקשורת, ותיארו את המשמעות הרבה שייחס אביהן המנוח לביקורת. הוא כינה זאת "תוכחת אוהב", כלומר, אם אינך מבקר – אינך נאמן. נאמנות עבורו הייתה לראות ולבקר, להיות "ירמיהו פרק ד'".
שופטי בית המשפט העליון, ביחד עם כל המיליה המשפטי ש"שומר" על החומות, דוחים על הסף כל ביקורת עליהם. לשיטתם, כל מילת ביקורת היא מתקפה על שלטון החוק. שנים רבות הצליחו השופטים להשתיק ביקורת כלפיהם, אך בשנים האחרונות וביתר שאת בשנה האחרונה, המציאות משתנה. ישנם דברים ששוב אין אפשרות להדחיק, והאמת צפה לה לדאבון ליבם של שומרי הסף.
הביקורת על מערכת המשפט משתרעת על פני תחומים רבים: מהיעדר שקיפות בתהליך מינוי שופטים חדשים, קידום שופטים, ועד קביעת הרכבים בדיונים רגישים, לוח הזמנים בקביעת עתירות ומתן פסקי דין, ואפילו הכרעות. אך הנושא המרכזי שעומד כיום לביקורת הוא ההתערבות הגוברת של שופטי העליון במגרש הפוליטי – ובימים אלה ממש, במלאכת הרכבת הממשלה.
לאחר השערורייה של הדחתו דה־פקטו של יו"ר הכנסת, אדלשטיין, בשיתוף פעולה בין חברי הכנסת במפלגת כחול לבן המקורית לבין שופטי בג"צ והיועץ המשפטי לממשלה, מנדלבליט, בהחלטה בדבר ניהול סדר היום של הרשות המחוקקת, העיר בעוקצנות אמש בדיון בבג"צ השופט סולברג לחברי הכנסת מהרשימה המשותפת, מדוע לא השתתפו בדיוני ועדה בכנסת. מה יהיה הצעד הבא, הצבת שופט עליון או משקיף מטעם בג"ץ בכניסה לבית המחוקקים לפיקוח על מלבושם?
שופטי העליון ממלאים תפקיד בהנחת החרב על צוואר הרשות המחוקקת והמבצעת, כפי שתיאר אתמול ח"כ עודד פורר את הצורך בחקיקת חוקים אישיים נגד נתניהו כדי למנוע הקמת ממשלה בראשות נתניהו.
חשוב להדגיש כי רוב רובם של שופטי ישראל המכהנים ואלו שפרשו זה מכבר הינם שופטים מקצועיים וישרים אשר עושים מלאכתם נאמנה ובמסירות אין קץ, ומבינים היטב את תחום אחריותם. אך מספיק לשמוע שופטים שפרשו ומייד פותחים את פיהם ומביעים עמדות פוליטיות נגד נתניהו ונגד כל יוזמה לבחון את מערכת המשפט, כדי להבין את הרוח הדומיננטית. זכורה החתימה, בשנת 2019, על "קול קורא" נגד "הפגיעה בשלטון החוק" שעליו חתמו 100 שופטים בדימוס וכן בקשתה של השופטת דפנה אבניאלי, בפברואר השנה, בקבוצת הווטסאפ של בוגרי קרן וקסנר, להפיץ כתבה עם הכותרת: "120 מבכירי המשק אומרים לחברי הכנסת לא להעניק את המנדט לנתניהו להקים ממשלה". על הדעת עולות גם אי אלו אמירות של שופטי בית המשפט העליון מצא, בייניש ואחרים.
האחריות לעיכוב בהרכבת הממשלה והאפשרות המתקרבת לבחירות בפעם הרביעית רובצות על כתפיהם, אם לא על מצפונם, של השופטים, אשר לא השכילו עד היום להקשיב לביקורת שבאה מתוך דאגה כנה להפרדת הרשויות, ומתוך מחויבות אמיתית לאמונה בכך שעל רשות שופטת חזקה ומקצועית ולשחרר תחומים לא לה.
X
