מדינה למדינה זאב

בלב הים מתחוללת בימים אלה דרמה ענקית שיכולה ללמד אותנו על רוח התקופה. רבבת מפליגים בעשר ספינות תענוגות, חלקם נשאים של נגיף הקורונה, תקועים בלב ים לאחר שקיבלו כתף קרה ממשפחת העמים. חרף תחנוניהם לעגון בנמליהן, הם נתקלים בחומות בצורות של מדינות אשר משיבות את פניהם ריקם. למרבה ההפתעה, תופעה זו אינה ייחודית ללב הים והיא מתפשטת במהירות כמו הנגיף, ומכה בלב־ליבה של "היבשת הישנה". 

דרמה עגומה מעין זו מתחוללת כעת בליבה של אירופה, לאחר שתחנוני איטליה לקבלת סיוע משכנותיה לאיחוד זכו להתעלמות. האבסורד הוא שבאמנת האיחוד האירופי (TFEU), המתגאה בסולידריות כערך עליון, נקבע סעיף שאמור לסייע במקרים דומים; סעיף 222 הקובע במפורש כי אם מדינה חברה תהיה מושא לאסון טבע, מדינות האיחוד יסייעו לה על בסיס עקרון הסולידריות. אך הצהרות לחוד ומעשים לחוד, ודומה כי מילותיו של המחזאי פלאוטוס - Homo homini lupus est - "אדם לאדם זאב", מיטיבות לתאר את התופעה.

מה אפשר להסיק מהמקרה האיטלקי ומהתנהגותה של אירופה כעת, על התנהלות מדינות במשברים בינלאומיים? האם הווירוס חושף את פרצופו האמיתי של האיחוד האירופי, שברגע האמת בחר בבדלנות תוך התעלמות מהמצוקות של החברות בו, או שמא הווירוס משקף תהליך רחב יותר של בדלנות גלובלית? 

בספרו האייקוני "לווייתן" מציג הפילוסוף האנגלי תומס הובס (1679-1588) את תיאוריית "הזכות הטבעית" של האדם לשרוד. הובס, שלדעת רבים נחשב לאחד מאבות הגישה הריאליסטית ביחסים בינלאומיים ובמדעי המדינה, טוען כי "הזכות הטבעית" נובעת מאינטרס הישרדותי של האדם לעשות כל שביכולתו על מנת לשמר את חייו. לפיכך, במצבי אנרכיה ומלחמת כל בכל, הזירה הבינלאומית מתפקדת כמערכת תחרותית ובדלנית שבה "מדינה למדינה זאב". 

בניגוד לגישה הריאליסטית שמאמינה בבדלנות, התפתחה באירופה לאחר המלחמה הקרה גישה ליברליסטית, הדוגלת בעקרונות של שיתופיות, ערבות הדדית ושימוש בכלים דיפלומטיים לקידום אינטרסים ופתרון סכסוכים. זהו המודל שלכאורה אמור להכווין את מדינות אירופה גם בימים קשים אלה. ארה"ב בהנהגת טראמפ, לעומת זאת, דוגלת בריאליזם ומתנהלת בבדלנות. אך האם הנשיא טראמפ, שתפיסת עולמו בדלנית, הוא החריג? או שמא "יצא הווירוס מן השק" והדביק את שאר מדינות המערב בריאליזם בדלני? משבר הקורונה ממחיש עד כמה האיחוד האירופי, המטיף לערכים סולידריים, מתנהל ברגע מבחן כאחרון הבדלנים, בהפניית עורף לתחינותיה של איטליה. תהליך זה עשוי לסמן את תחילת התפוררותו של האיחוד האירופי שנחלש משמעותית, ואף להשיב את המערב לעידן הריאליזם הבדלני. 

משבר הקורונה חושף גם את הדנ"א האמיתי של מדינות: אלה המצטיינות ברטוריקה, ואלה שמתמחות בעשייה. הדנ"א הישראלי הוכיח עצמו בהיסטוריה ארוכה של ערבות הדדית בין־מדינתית, החל ממשלחות סיוע של פיקוד העורף וכלה בהושטת סיוע הומניטרי לתושבי סוריה השסועה. יהיה זה הגיוני להניח שדנ"א זה יבוא לידי ביטוי גם בימים טרופים אלו.

גדי ישעיהו הוא דוקטורנט באוניברסיטת לונדון ומתמחה בחקר משברים

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו