ימי החירום והמתחייב מהם | ישראל היום

ימי החירום והמתחייב מהם

ישראל מצויה בימים אלה במאבק עילאי של מערכת הבריאות ומשרדי הממשלה האחרים בהנהגת ראש הממשלה, בנימין נתניהו, נגד מגיפת הקורונה. הריחוק החברתי והסגר על תנועת האזרחים הובילו לכך שהמיגפה הארורה עומדת לנתץ את הכלכלה בארץ ולהותיר אותה מדממת בצידי הדרך.

הישגים שנצברו בעמל של שנים ארוכות נמחו בתוך שבועות ספורים. מארבעה אחוזי אבטלה במשק קפצנו ל־20 אחוזים, ועדיין המספרים המבהילים עולים וצומחים. הקניונים שוממים והתחבורה הציבורית נעצרה, בפארקים נאסר לצעוד ועולים הרהורים על אספקה של מנות קרב לאזרחים. באיטליה מתו אתמול 743 איש ואישה מהנגיף, ומספרם הכולל של המתים שם נושק ל־5,000. ובישראל, הרשות המבצעת מנסה בכל כוחותיה שלא נגיע לקטסטרופה כזו. 

מנגד נעשה מאמץ עילאי של מפלגות גנץ־לפיד להוביל את החברה בישראל לשיתוק לאומי. אולי הסיבוך הפוליטי שיתקיים יביא להם את הישועה בצורת ממשלה בראשותם. אולי הפיקוח הפרלמנטרי ההדוק על הרשות המבצעת יוביל אותם לנקודות לחץ על בנימין נתניהו. אולי חברי הכנסת "המורדים" מגוש השמאל, כך מייחל עפר שלח, יתיישרו ויצביעו יחד עם בל"ד שקמה ב־1995 על ידי ד"ר עזמי בשארה ושנמלט מישראל ב־2007 לאחר שנחשד בריגול. 

בין הדרישות של בל"ד, שעימן מזדהים חברי "הרשימה המשותפת", יש תביעה לנסיגת ישראל מכל השטחים, מימוש זכות השיבה והקמת מדינה פלשתינית ריבונית שבירתה ירושלים; קיום אסטרטגיה פלשתינית וערבית כוללת, כולל ערביי ישראל; דרישה לפירוק הנשק להשמדה המונית בישראל; ביטול ההכרה במוסדות הציוניים על ידי המדינה - הסוכנות היהודית והקרן הקיימת לישראל. הכרה בזכויות הערבים כמיעוט לאומי; תמיכה בשחרור האסירים והעצירים הפלשתינים; שלילת שירות צבאי או אזרחי על ידי ערביי ישראל. 

גנץ ולפיד, אתם התגשמות החלום של ד"ר עזמי בשארה לפירוק הציונות. כל זאת מבלי שבל"ד ושותפותיה יצטרכו לשנות פסיק בעמדותיהן. אתם סבורים כי ערביי ישראל הם "אידיוטים שימושיים" בידיכם. בפועל, מאחורי כל שיתוף פעולה עימם ישנו החשבון הלאומי שלהם שיהיה עלינו לשלם במלואו. זחיחות הדעת האופפת את מפלגות השיתוק הלאומי בשעת משבר איומה זו משוועת. 

זו לא הפעם הראשונה שישראל מצויה תחת איום קיומי. שבועות ספורים לפני מלחמת ששת הימים היה ברור כי אתגר ביטחוני אדיר ממדים עומד בפנינו. אז צבאות ערב המאוחדים תחת הנהגה אחת הקיפו את המדינה. גמאל עבד אל נאצר נשיא מצרים הבטיח כי כוחותיו יגיעו לרחובות תל אביב בתוך ימים ספורים וישמידו אותה.

עורך עיתון "דבר" יהודה גוטהלף, שחתר לשיתוף פעולה פוליטי רחב ככל שניתן ולהקמת ממשלת אחדות לאומית, כתב תחת הכותרת "ימי החירום והמתחייב מהם" דברים שמהדהדים כיום במלוא עוצמתם:

"בימים אלה יש לפשט את הפרוצדורה של הדמוקרטיה הפרלמנטרית. [יש] צורך בקיצור הפרוצדורה, בהענקת יתר סמכויות לרשות המוציאה לפועל - תוך הקפדה על מנגנון הביקורת, שלא תנוצל הפעילות למטרות אישיות או מפלגתיות. מה טעם כי בימים אלה תשב הכנסת ימים רצופים ותרתק לספסליה שרים, פקידים בכירים אחרים החייבים להתרכז כיום בתחומי העשייה? לנוכח המערכות הצפויות יש להגביר את הליכוד הציבורי והפוליטי". 

כזכור, לפני מלחמת ששת הימים מנחם בגין נענה ברצון לאתגר של הגברת הליכוד הציבורי והפוליטי והצטרף לממשלה בראשות לוי אשכול. בגין לא בחר בדרך של החלשת הממשלה בשעתה הקשה.

כל אדם בר דעת שאינו שבוי בפסיכוזה של "רק לא ביבי" חייב להודות בכנות כי התפנית המסוכנת בישראל כיום איננה נגזרת של החלטה של הממשלה או הליכוד, או גוש הימין. זו תוצאה של נסיבות אובייקטיביות שהן מעבר לשליטתנו. האם אנו נדרשים להחליף את הממשלה בשעה כזו, בשעה שנתניהו מנתב את דרכו בביטחון, שבכל העולם משבחים את החלטותיו. אנו זקוקים לממשלת חירום לאומית בהנהגתו של בנימין נתניהו. כעת הכדור אצל מפלגות גנץ־לפיד.

ד"ר אורי כהן הוא מרצה בכיר בביה"ס לחינוך באוניברסיטת תל אביב

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאי להכיר