וירוס הקורונה הכניס אותנו לתקופה מאתגרת ובלתי שגרתית שמעוררת אי ודאות, חרדה ופחד. ההתמודדות עם מצב של אי ודאות בפן הבריאותי ובפן הכלכלי, יחד עם הסתגרות בבית עם הילדים ובן/ת הזוג וריחוק פיזי מאנשים יקרים אחרים, מעוררים תחושה של סיר לחץ, שעלולה להעלות חלקים לא פשוטים אצל כל אחד.
אלו חלקים שקיימים בנו תמיד, אך במצב לחץ מאתגר כל כך הם הופכים לבולטים יותר. זה קורה לכל אחד מבני הבית וזה מערער את היכולת להבין ולהכיל זה את זה. כך המריבות גדלות ועלולות להגיע לעוצמות רגשיות שכמעט לא מוכרות לנו.
חשוב לזכור שלמצב השפעה רבה על כל אחד מבני הבית, ואמנם ייתכן שהחלקים שעולים אצל בן/ת הזוג מוכרים לנו והפריעו לנו גם בעבר, לסיר הלחץ שאנו נמצאים בו השפעה ענקית על כל אחד מאיתנו ויש לנסות לייחס קשיים נוכחיים למצב, ופחות לאישיות שלנו ולקשר הזוגי.
אי ודאות ברמה עוצמתית נחווית לרוב כמעוררת חרדה, וכל אחד מתמודד עם זה בדרך שונה. אצל חלקנו מתעורר צורך מוגבר בשליטה, שמצד אחד עוזר להתארגן במצב מורכב וכאוטי כל כך, אך מצד אחר עלול להיות מלווה בתסכולים כי קשה לעמוד בדרישות שהצורך בשליטה דורש מאיתנו, מה גם שהיכולת לשליטה במצב זה מוגבלת. תהיו סבלנים ובעלי חמלה כלפי עצמכם, ואל תשפטו את עצמכם ואת בן/ת הזוג על כך שקשה לכם.
חשוב לזכור שלכל אחד אישיות שונה ועל כן דרכי התמודדות עם המצב שונות. דבר זה יוצר פערים בין בני הזוג ועלול לעורר תסכולים, כעסים ומריבות ותחושה שהאחר לא מבין אותנו. זכרו שגם בן/ת הזוג בלחץ והם מגיבים בהתאם.
נסו להיות אמפתיים לדרכי ההתמודדות של בן/ת הזוג, גם אם אתם מסכימים להן פחות. דברו על הפערים ביניכם ונסו לגשר על הפערים במקומות שעליכם לקבל החלטות משותפות - למשל, בהחלטות בנוגע לילדים.
הפסקת הלימודים במערכת החינוך והשבתת המשק באופן חלקי יוצרות הפרעה משמעותית בשגרת חיינו. לשגרה תפקיד חשוב בשמירה על הבריאות הנפשית שלנו. ביומיום, הן בזוגיות והן בהורות, יש זמן משותף, אך רוב הזמן הוא לחוד.
האיזון בין קירבה למרחק הוא דבר טבעי ששומר עלינו ומאפשר לקשרים, ובהם הזוגיות, להתקיים בצורה מאוזנת. כעת איזון זה מופר, מה שעלול להביא למריבות רבות. פרגנו זה לזה פסק זמן לבד, אפילו עשר דקות. בזמן הזה תנסו לעשות דברים שמסיחים את הדעת וממלאים אתכם באנרגיות טובות.
נוסף על הפחד ועל החרדה, עלולות להתעורר תחושות של דכדוך, מחשבות שליליות עליכם, על העולם וכמובן על בן/ת הזוג. זה עלול להיות מלווה במחשבות פסימיות לגבי העתיד. זכרו שראייה זו היא זמנית. שתפו מישהו קרוב במחשבות אלו ושמרו על קשר עם אנשים אחרים מחוץ למשפחה הגרעינית. זה מעודד תחושת נורמליות.
זוהי תקופה שבה אנשים שמתמודדים עם הפרעות חרדה, דיכאון, הפרעה טורדנית־כפייתית ועוד עלולים לחוות החרפה בתסמינים. זכרו מה עזר לכם בעבר וחשבו מה יכול לעזור כיום. שתפו גם את בן/ת הזוג ואנשים קרובים שיכולים לסייע. אם אתם מרגישים שקשה מדי, אפשר לפנות לאיש מקצוע - יש כיום אפשרויות של ייעוץ ותמיכה נפשית אונליין.
מסר אופטימי לילדים
זכרו שכל מה שעובר עליכם במצב מאתגר זה, עובר גם על הילדים. גם הם בלחץ. הסבירו להם את המצב בהתאם לרמה ההתפתחותית שלהם ונסו להכיל בהסבר מסר אופטימי, שבו יש שליטה מסוימת על המצב. והכי חשוב, במצבי לחץ מומלץ לנסות לקחת יום ביומו ולזכור שמדובר במשבר זמני, וגם הוא יעבור.
נדיה רוזנקוביץ' היא פסיכולוגית קלינית
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו