כבר ביציאה מהבית היתה תחושה של שעת חירום. הרחובות היו ריקים מהמקובל בשבת בצהריים, והנפשות הבודדות שהסתובבו בהם הביטו זו בזו במבטים חשודים. אחרי עשר דקות, בכניסה לקניון שרונה ליד צומת כפר סבא, התברר איפה כולם.
בכניסה לחניון של "קשת טעמים", הסופר היחיד בעיר שפתוח בשבת, השתרך פקק ארוך של מכוניות. חיכינו בסבלנות. נכנסנו. מצאנו חניה. אפילו מצאנו עגלה תועה, והרגשנו בני מזל. אצנו רצנו לנו לעבר הסופר, ראינו את השלט מרחוק, הילדים התרגשו, עוד רגע אנחנו שם. ואז התברר גודל האסון.
עשרות אנשים עמדו בתור עצום מחוץ לכניסה. חלקם מכוסים במסיכות ובכפפות, מנסים לנשום מעט ככל האפשר, כאילו שכל אמצעי המיגון בעולם יעזרו בצפיפות הזאת. "לא מאפשרים כניסה של יותר מ־100 איש", אמר אחד שיודע, "על כל אחד שיוצא, אחד נכנס".
הבטנו בעיניים כלות במאושרים שנמצאים בפנים, מעמיסים על העגלות מכל טוב ומרוקנים את הסופר מכל הדברים שרצינו לקנות. חמסנים. מדי פעם יצא אחד עם עגלה עמוסה על גדותיה.
חישוב מהיר הראה שנצטרך להמתין לפחות שעה, ושיש סיכוי לא רע שנידבק מהבחור שלא הפסיק להשתעל לא רחוק מאיתנו. כולם הסתכלו עליו במבט של ציידים, ואפשר היה לשמוע אותם מהרהרים אם זה לא חולה מספר 207, שמחר יתפרסם המסלול שלו, כולל הסופר הזה.
הסתובבנו כלעומת שבאנו, לרווחת העומדים מאחורינו. חזרנו לאוטו, ויצאנו לחפש מזון ברחבי העיר. בחדשות אמרו שנייר הטואלט אוזל מהחנויות, אז הוספנו גם אותו לרשימה, למרות שלא באמת צריך. שיהיה, כי אחר כך מי יודע מתי יהיה.
ברחוב הראשי מצאנו מינימרקט אחד פתוח. גם לידו היתה התגודדות המונית, בעיקר של קשישים. ויתרנו מראש. נזכרנו שמוצרי ניקיון יש גם בהום סנטר, אז ניסינו את מזלנו. שם דווקא לא נרשמה צפיפות רבה, אפילו הצלחנו להצטייד בכמה מוצרים, וגם בארבע שישיות מים. שאלנו את הקופאית היכן נייר הטואלט, והיא הצביעה על נקודה עלומה מימינה ואמרה, "הנה, שם". אבל "שם" לא היה כלום. במקום בו עמד נייר הטואלט נשאר רק אוויר.
המשכנו ל־yellow באזור התעשייה. תנועת הקונים היתה ערה, כולל אנשים שיצאו עם שקיות גדושות כמו בסופר. ירקות כבר לא היו. הביצים נגמרו. וכמו בקרב המיתולוגי על המילקי, המדפים של מוצרי החלב התרוקנו בתוך דקות לנגד עינינו.
מדפי נייר הטואלט היו ריקים, כמובן. אנשים, מה יש לכם מהנייר טואלט? תכף לא יהיה לכם מה לאכול, וזה מה שמטריד אתכם עכשיו? נייר טואלט?
חזרנו הביתה עייפים אך מיואשים. ניגשנו לאינטרנט ועשינו הזמנה באתר של רשת קניות גדולה. המשלוח יגיע ביום שישי. או מה שיישאר ממנו. ניסע שוב מחר.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו