כאשר אדם או חיה נמצאים במצב של סכנה או לחץ, מופעלת המערכת הסימפתטית ומופרש אדרנלין לצורך פעולה מיידית, תוך עלייה ברמת הבהלה. תגובת יתר עלולה להוביל לקיפאון ולשיתוק מוחלט ולהימנעות מהיערכות נכונה להתמודדות עם הסכנה. במצב של סכנה מתמשכת יש להרגיע את הבהלה, להיערך ולתכנן את הפעולות הבאות על בסיס נתונים, ולפעול בקור רוח להתמודדות מיטבית עם הסכנה.
על כולנו להבין כי סכנת תגובת היתר והבהלה מנגיף הקורונה עלולה להיות חמורה מהסכנה לבריאות הציבור מהנגיף עצמו, שכבר ברור לחלוטין שאיננו מהווה סכנה קיומית לאנושות או לישראל. לכן מקבלי ההחלטות חייבים לפעול להקטנת הבהלה הציבורית ולעידוד תגובה תואמת למצב. יש תורה סדורה בבריאות הציבור כיצד לנהל מצב חירום בבריאות הציבור ולתקשרו לציבור תוך עידוד דריכות ותגובה נכונה, אך מניעת תגובת יתר ובהלה. כך, לדוגמה, יש להימנע ממסיבות עיתונאים דרמטיות, משליחת "פושים" תקשורתיים מתגלגלים על כל מקרה ומהפצת סרטונים מפחידים של התפשטות רסיסי רוק, אשר רק מלבים את הבהלה ואינם תורמים לתגובה מידתית ונכונה.
בהתאם לעקרונות בריאות הציבור, המענה לאירוע צריך להתבסס על עובדות תוך חשיבה מראש על הצעדים הבאים ועל מתן מענה לצורכי הפרט והחברה. תמיד קיימת אי־ודאות, אך יש לנו כבר מידע מבוסס רב על הנגיף ועל דרכי ההתמודדות עימו, ואליו צריך להוסיף ידע אפידמיולוגי מישראל. יש צורך בשלב זה לפרסם לאנשי המקצוע ולציבור דו"ח אפידמיולוגי מפורט שיכלול עקומה אפידמיולוגית, תיאור המאפיינים הקליניים והאפידמיולוגיים של המקרים, שיעור התחלואה על פי קבוצות גיל וכו'. חיוני לייצר תמונת מצב רחבה ולא להסתכל רק על הפרטים.
אי אפשר לדעת בשלב כמה זמן יימשך משבר הקורונה, אך ברור שמדובר לכל הפחות בכמה חודשים. לכן חיוני לעבור ברמה הלאומית והאישית משלב התגובה המיידית החריפה, שאי אפשר להחזיקה לזמן ממושך, לשלב של שגרת חירום מתמשכת. בצד הפעולות הנכונות לריחוק חברתי כדי "לשטח את העקומה", אסור לשטח את ישראל ואת אזרחי ישראל.
יש צורך לתת מענה לציבור בישראל, ובפרט לאוכלוסיות שזקוקות לעזרה, כיצד לשמור על שגרת חיים שפויה לצד המשך תפקוד מערכים חיוניים. הפעולות ליצירת ריחוק חברתי, כולל ביטול לימודים ועבודה, נדרשות אבל חייבות להיעשות בהתאם לתוכנית סדורה הנותנת מענה לבני האדם המושפעים מהם - אחרת הפעולות יובילו לקיפאון מוחלט שלא יוכל להימשך זמן רב. הציבור צריך לקבל תשובות לשאלות מה עליו לעשות כרגע וכיצד יובטח הביטחון הכלכלי ברמה האישית, כולל לגבי קבלת שכר לאחר שנכפתה עליו הפסקת עבודה.
תגובת יתר גם עלולה לפגוע בהיערכות הנדרשת. אם נגיע למצב של תחלואה רחבת היקף, צוותי הבריאות הם אלו שיעמדו בקו החזית. חייבים להשקיע ולתמוך בהם, בהתאם לתוכנית סדורה. הזנחת בריאות הציבור והרפואה הציבורית בישראל במשך שנים פגעה במוכנות שלנו. עכשיו הרגע האחרון להשקיע את המאמצים והמשאבים בעובדי הבריאות על מנת שהם יוכלו להגן עלינו כראוי.
יש לתכנן היטב כיצד ינוצל בצורה מיטבית המשאב היקר של טיפול מתקדם בבתי חולים, ולבנות מערך של טיפול בתנאים נאותים בחולים קלים במתקנים ייעודיים מחוץ לבתי החולים. גם בזמן חירום, ראוי להשקיע בפעולות שמחזקות את מערכת הבריאות לטווח הרחוק, ובראשן דאגה לעובדי הבריאות.
פרופ' חגי לוין הוא יו"ר איגוד רופאי בריאות הציבור ופרופסור לאפידמיולוגיה בבית הספר לבריאות הציבור של הדסה והאוניברסיטה העברית
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו