עם סיום הבחירות לכנסת ה־23, החלו בכחול לבן להיערך כדי לחזור בהם מההצהרות נגד הרשימה המשותפת. במשך כל מערכת הבחירות הבהירו כי לא יישבו עם המשותפת ולא יישענו על קולותיה להקמת ממשלה. שכולם ידעו: עם ערבים - לא נשב.
עכשיו, כשאין להם ברירה, הם מתחילים להכין את דעת הקהל בקרב הציבור היהודי לאפשרות שתוקם ממשלה צרה שתישען על קולותיהם של חברי הכנסת מהרשימה המשותפת - לפחות חלקם. גם את חברי המשותפת, ואולי גם את מצביעיה, צריך להכין לאפשרות הזאת.
הרשימה המשותפת למודת ניסיון מהסבבים הקודמים. כשבידה הישג חסר תקדים בבחירות, זו טעות לחשוב שהיא בכיס של אחד הצדדים. זה גם מעט חצוף לחשוב שאפשר יהיה לפצל אותה לרכיבים, ולומר: את האצבע שלך בכנסת אנחנו רוצים, אבל את של חברך - לא. אף שהיעד המשותף לשני הצדדים - לחסום את נתניהו - קרוב להשגה, המלצה על גנץ אינה מובטחת לו.
מנקודת מבטם של רבים בציבור הערבי, ההבדל בין נתניהו לגנץ הוא שהראשון גלוי לב - והשני פחות. נתניהו מנצל כל במה כדי לתקוף את חברי המשותפת. הדבר אינו מקובל ואינו אהוב על רבים בציבור הערבי - אבל הדברים גלויים. גנץ, לעומתו, מלאכותי. נגרר אחרי נתניהו בקמפיין, מפחד להיתפס כ"אוהב ערבים", והמפלגה שלו מלאה ניגודים.
הפנייה שלו לציבור הערבי לא באה ממקום אמיתי של פיוס ושילוב, אלא כמוצא אחרון, צפרדע שצריך לבלוע כדי להגיע לשלטון. יצביעו איתנו פעם אחת, וזהו - הסביר אתמול יאיר לפיד. זו לא תחילתה של ידידות מופלאה.
במובן הזה, ולמרות הביקורת, לא מעט מהאזרחים הערבים דווקא מעדיפים את נתניהו על גנץ. דעתו הקשה גלויה והוא אינו מסתיר אותה. הוא מצהיר שאיננו רוצה או זקוק לתמיכה של המשותפת, הוא נאבק באידיאולוגיה של הרשימה ושל ראשיה. בזמן הזה, בני גנץ תוקף את המשותפת בתקשורת, מצהיר שלא ישתף איתה פעולה, מצביע בעד פסילת חלק מחבריה - ויום לאחר הבחירות שולח את אנשיו לבקש את תמיכתה.
גנץ וראשי כחול לבן, אם לחזור על דימוי של איימן עודה, מתייחסים לרשימה המשותפת כאל "פילגש". סוג של מאהבת. בתרבות הערבית, פירוש הדבר שהקשר הוא סודי, אסור שיסופר ואסור שיתגלה.
אפילו בתקופת ממשלת רבין דבר כזה לא היה. רגע לפני שנפגשים לשוחח, כבר מרגיעים את הציבור היהודי שזה "חד פעמי". זה מופע של חוסר מנהיגות. לא רק שהדבר ייחרט בזיכרונם של המצביעים הערבים - הוא גם יחזק את התזה של בל"ד, שאין כל הבדל מהותי בין גנץ לבין נתניהו.
הציבור הערבי צמא למנהיג שיעשה היסטוריה, ויפנה אל האזרחים הערבים בגובה העיניים, כשווים ושותפים. מנהיג שיצהיר שהערבים הם חלק אינטגרלי מהמדינה, ושמבחינתו נציגי המפלגות הערביות יכולים להיות חלק מהקואליציה. גנץ לא הפגין מנהיגות כזו עד כה.
תהיה המלצה או לא - דבר אחד ברור: בדיוק כמו שגנץ לא משתף פעולה עם המשותפת מתוך רצון אמיתי לפתוח דף חדש ביחסים - במיוחד עם חברי הכנסת של בל"ד - ולעשות צעד היסטורי, ככה גם הרשימה המשותפת, אם תמליץ על גנץ, לא תעשה זאת מתוך חיבה גדולה לכחול לבן, אלא כאילוץ, ומהרצון להפיל את נתניהו
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו