ההיסטריה של המשקיעים לא נובעת מנגיף הקורונה, אלא מהתגובות ההיסטריות של הממשלות ברחבי העולם. ראינו קודם לכן שבמשך כחודשיים שהמגפה השתוללה השווקים הגיבו אליה באדישות.
רק כשהממשלות החלו בהגבלות תנועה והמוני טיסות החלו להתבטל ראינו את תגובת השווקים בארץ ובעולם. נראה שהמשקיעים לא מביעים אמון רב בדרך ההתמודדות הזו של הממשלות. ספק אם מקבלי ההחלטות שקלו את המחירים האלה כשהשיתו אותן ושיתקו את התעופה והתיירות העולמית.
הממשלות בעולם לא עושות דבר כדי להרגיע את הלחץ מהלא נודע. נהפוך הוא - הן מלבות אותו. הציבור לא מקשיב למילים אלא מבין מהמעשים. באופן רשמי תנועת הנוסעים בעולם לא נאסרה, אך באופן פרקטי היא הפכה ללא מעשית.
כך, למשל, קבוצת עיתונאים שתכננה להגיע השבוע מגרמניה לביקור בן 4-3 ימים ביטלה הגעתה אחרי שהבינה שהביקור הזה יתחיל בבידוד של שבועיים. האם מספר מקרי הקורונה בגרמניה מצדיק את המהלך הזה? האם הוא נשקל מול המחיר שנשלם על אובדן הסחר מול המעצמה האירופאית, בדוגמה זו?
הנשיא טראמפ צייץ אתמול בחשבון הטוויטר שלו: "בשנה שעברה 37,000 אמריקנים מתו מנגיף השפעת המוכר. זה בתחום הממוצע של 70-27 אלף מתים בשנה. כלום לא הושבת בשל כך, החיים והכלכלה המשיכו כרגיל. ברגע זה יש 546 מקרים של וירוס הקורונה ו־22 מתים ממנו. תחשבו על זה!" החוקרת ד"ר מריה ואן קרחובה מארגון הבריאות העולמי, ככל הנראה, מסכימה מאוד עם טראמפ.
בימים האחרונים היא מנסה מתאמצת להביא את הציבור לדבוק בעובדות ולהירגע מהפחדים: אין עדויות רבות על הידבקות מנשאים שאינם לוקים בסימפטומים של המחלה, היא אומרת.
רוב מוחץ של הנדבקים נדבקו מהפרשות של חולים פעילים ולא של נשאים. באסיה נראה שהמחלה כבר הוכלה ויש התאמה בין מספר החולים לבין רמת הקור במדינה. הווירוס הזה מוכר היטב לואן קרחובה, גם מהתמודדות עם הסארס, וגם היא מעריכה שהוא יחלוף כפי שהגיע בסוף החורף.
ההפסדים הגדולים שהועלם סופג לפי שעה הם לא תולדה של כוח עליון, אלא של הממשלות המקדימות אותו. רבבות עובדים בארץ אינם מועסקים בימים אלה - עשרות אלפים מתחומי התעופה והתיירות, אך גם מתעשיות הכנסים ומקצועות פריפריליים מושבתים.
הממשלות, לא רק בארץ, לא יכולות לפצות בגין ההפסדים האלה וכפי שאומרים המלונאים "את החדר שלא מכרנו אתמול לא נוכל כבר למכור".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו