ההישג הגדול ביותר של הליכוד בכל הזמנים

ההלם ששרר במערכת הפוליטית בעקבות פרסום תוצאות המדגמים, שסתרו לגמרי את כל הסקרים שנערכו בשנה האחרונה, תרם לקיבוע אווירת הניצחון של הליכוד - דבר שעשוי לסייע לנתניהו להרכיב ממשלה גם במצב שבו לא השיג גוש הימין 61 מנדטים. נתניהו פיזר את הכנסת כשקיבל 60 מנדטים בבחירות 2019 א', אולם נראה שהמצב כעת שונה. 

חברי כנסת, כסיעה או כבודדים, שיצטרפו מהמחנה השני לקואליציה, ייחשבו פחות כעריקים ויותר ככאלה שבאו להציל את המדינה מבחירות רביעיות בתוך שנה. השאלה האם יהיו כאלה, והאם יש כיסוי לביטחון שמפגינים ראשי מפלגות הימין שעריקים מהמחנה השני בואו יבואו.

תודעת הניצחון לא באה בחלל ריק. נתניהו אכן ניצח. ההישג לליכוד הוא הגדול ביותר שלו בכל הזמנים. מתקרב להישג של אריאל שרון שהוביל את הליכוד ב־2003 ל־38 מנדטים. במקביל לניצחון זה, בצד השני, כחול לבן באמת הפסידה. התוצאה היתה רחוקה מאוד ממה שקיוו וממה שאפשר היה להשיג בהתחשב בנסיבות המשפטיות שרק הלכו וסגרו על נתניהו. 

גם הפסד זה לא בא בחלל ריק.

הוא מעיד בראש ובראשונה על הריק הקיים במיזם הזה ששמו כחול לבן. החיבור בין המרכיבים שם שלא ממש קיים, הפערים האידיאולוגיים המוצנעים, ההתחפשות לימין, ובעיקר הנפת דגל המאבק בשחיתות כל כך גבוה ובאופן כל כך מנותק מהמציאות, כל אלה פגעו ביכולת הצלחתה של מפלגת השעטנז, ומנעו ממנה לקטוף את ההישגים שבאמת היתה יכולה להגיע אליהם - כנראה. 

כל ניסיון מהצד המפסיד לגנוב את השלטון, על ידי חקיקה בכנסת או מהלכים פרלמנטריים אחרים שבהם ישתפו פעולה הרשימה המשותפת עם ליברמן ואחרים למנוע מנתניהו להרכיב ממשלה ולמנוע את בחירת העם, לא יועיל. אי אפשר למחוק את בחירתם של מיליונים במחי חקיקה רטרואקטיבית ולצפות שתעבור בשלום.

הדיבורים מצד גורמים במפלגת ימינה על כך שנתניהו ילך עם כחול לבן ולא איתם, נשמעים יותר כמו ספין מאשר מציאות אמיתית. נתניהו מחויב לבייס והוא לא ינטוש אותו בשום מחיר. גם במחיר הליכה לעוד בחירות. תהיה זו התאבדות פוליטית מצידו לנהוג אחרת. 

המשימה הקשה השנייה אחרי המשימה הקשה הראשונה של מציאת האצבע ה־61 לקואליציה, תהיה כאשר ייאלץ נתניהו לחלק את התיקים. במצב שבו ראש הממשלה זקוק לכל קול, הדרישות יש להניח יהיו מרקיעות שחקים. אם, למשל, תהיה התקדמות בהצטרפות בני גנץ לממשלה, ברור שהתיק המיועד לו יהיה הביטחון. אבל שם מחכה נפתלי בנט שלא יהיה מוכן לזוז לשום מקום.

בכל זאת, להזיז אותו יהיה מעט יותר מסובך מאשר לסלק את בוגי יעלון עבור מינוי ליברמן. כך גם הדרישה למינוי איילת שקד לשרת המשפטים, כאשר יש שר מכהן ופופולרי ועוד שר מהליכוד שמעוניין מאוד בתפקיד, יריב לוין, הנחשב בכיר יותר, ועל נתניהו יהיה להחליט כיצד לנהוג - אם וכאשר יעלה בידו להרכיב ממשלה. אבל אלה כבר צרות של עשירים.  

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו