מהרגע שפורסם המדגם הראשון, אורזי המזוודות פשטו על הרשתות בבכיינות המתוזמרת. זה נכון שרבים מאיתנו נוטים לעיתים להגיב אמוציונלית בתגובה ילדותית, בבכיינות. פסיכולוגים יסבירו לכם שבעת הזו אין שום משמעות לתוכן הדברים הנאמרים מהמקום הבכייני הזה. כל אורזי המזוודות כבר לא מרשימים. אין להם טיעון בכלל.
עוד פעם "הלכה המדינה"? באמת? לא נמאס לכם? כבר ירו פה זה על זה; משפחות נקרעו כי ילדיהן הביאו חתן, או כלה, מהעדה ה"לא נכונה" מבחינתן; מקומות עבודה הדירו עולים מסכנים כי הם באו מה"מקום הלא נכון" או החזיקו בעמדות שונות; רבבות חויבו לחתום על מינוי לעיתון שמעולם לא קראו.
שכחנו את זה? אנחנו אמורים להתרשם עכשיו מכך שחבורה של מצקצקי לשון מציירים תמונה שקרית, שלפיה החברה שסועה כפי שלא היתה מעולם? היא לא! הדור הצעיר התנער ממורשת הגזענות והפילוג של הדורות הקודמים. יש עדיין על מה לעבוד, אבל העתיד נראה טוב מאי־פעם מבחינה זו - בדיוק בנקודה הזו שעליה הם מזילים דמעות תנין.
אז אם מישהו רוצה לרדת מהארץ, נראה לו שאין פה עתיד, או שהוא רוצה להבריח את ילדיו מפה, או לא, זה עניינו; זה טיעון אלים, בכייני, לא אינטליגנטי ולא מרשים. מותר כמובן להיות מאוכזבים מהבחירה החוזרת ונשנית בבנימין נתניהו, אבל די ברור מי אחראי לכך.
ובכלל, אי אפשר להתעלם מכך שהחלופה שהוצעה לנתניהו היא בני גנץ. כמה עיוור אדם יכול להיות כדי לחשוב שהאיש הזה יכול להנהיג משהו? גנץ הוא בהחלט אדם נחמד מאוד, הישראלי יפה התואר ויש לו זכויות. אבל אני רוצה להאמין שהעובדה שהתקשורת נחמדה ולא הקדישה תוכנית לבחינה מקצועית של היכולות המנטליות שלו, קשורה דווקא לחלק הבריא שלנו. אנחנו מאמינים בעצמנו, ולא הכל צריך להיאמר באופן בוטה ומביך.
זה לא סוד שלא יתגלה אם יועץ אישי לא יחשוף אותו. כולנו שומעים ומבינים שיש לגנץ בעיה. הוא לא הצליח להתבטא היטב; הוא מתבלבל בתאריכים ובאירועים... זה עוד לפני שממשיכים בעניין העמדות שלא באמת הציעו חלופה, מעבר לחלופה הפרסונלית, הלא מוצלחת.
אז זו הבשורה שהצעתם? זוהי החלופה הכי טובה שעם ישראל יכול להציע לראש הממשלה? אז תקראו לתומכיו של נתניהו "מעריצים", תכנו אותם, סליחה, אותנו, עדר של מטומטמים, או בוטים, אבל אנחנו רואים 6:6 לעומת אלה שלא אכפת להם להרוס הכל, "העיקר לא ביבי".
אז במקום שהתגובה הבכיינית הזו תביא לבעיטה במפעל הציוני כי הגלידה שקיבלו לא לטעמם, שיקימו גלידרייה אחרת, שיקראו את המציאות נכוחה ויארגנו חלופה אמיתית, לא סינתזה אתרוגית עילגת.
עתיד ישראל לא הוכרע ולא יוכרע בבחירות. אנחנו לא פה בינתיים, ולא כדי לשרת מנהיג כלשהו. זו ריצה ארוכה למיטיבי לכת. לבכיינים אין שום תפקיד היסטורי. אף אחד לא יבזבז עליהם שורה בספר דברי ישראל.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו