בסוף היום הזה ייסגרו הקלפיות, ותגיע לסיומה עוד מערכת בחירות שטופת ארס ומחלוקות. ובכל זאת, יש גם משהו טוב וחשוב שמערכת הבחירות הזו הביאה איתה: הפיכת קולם של אזרחי ישראל הערבים ללגיטימי, ואף מחוזר.
כמו קודמיו, גם סבב הבחירות הנוכחי התחיל בצורה שלילית, כששום מפלגה לא משכילה להציע אלטרנטיבה עבור ערביי ישראל, לא משריינת נציג ערבי ברשימה ולא פונה בכלל לציבור הערבי עם תוכניות ופתרונות. אך בעיצומה של מערכת הבחירות, כששום צד לא הצליח לשבור את השוויון, זה קרה, ובשלה ההבנה שהגיע הזמן לנסות משהו חדש: לפנות לציבור הערבי.
בבחירות אפריל 2019 הציבור הערבי ברובו נשאר בבית ולא יצא להצביע מתוך חוסר עניין ותחושה כי לאף אחד לא אכפת ממנו. והנה, כמעט שנה אחרי, ובפעם הראשונה אי פעם, שתי המפלגות הגדולות בישראל חיזרו בלהט אחר הקול הערבי. הליכוד, שלפני כמה שנים ניסתה להעיר מצביעים עם "הערבים נוהרים לקלפיות", ולפני כמה חודשים רצתה לחוקק חוק מצלמות בקלפיות ערביות, קיימה כנס בחירות בהשתתפות ראש הממשלה בטמרה. בכחול לבן הוציאו יותר ממיליון שקלים על קמפיין מאסיבי וממוקד לערבים, כולל שלטי חוצות בנצרת, טייבה וכפר קאסם. אפילו מפלגת העבודה ברגע האחרון הזמינה את התקשורת לאירוע "הצהרה דרמטית", והכריזה כי לא תיכנס לממשלה ללא התחייבות למינויו של פרופ' עליאן אלקרינאוי לשר הבדואי הראשון. חשוב לציין גם את השינוי בסמנטיקה: כל המפלגות הקפידו להפריד בין מתקפות על הרשימה המשותפת לפגיעה בציבור הערבי עצמו.
אז נכון, כנראה הפנייה לציבור הערבי לקראת סיום מערכת הבחירות היא מעט מדי ומאוחר מדי, היא בעיקר צעד אסטרטגי, ובטח לא מה שיגרוף מנדטים מהקלפיות הערביות. אך זהו בהחלט צעד מבורך שמעיד על שינוי חיובי, הופך את הקול הערבי לשחקן מרכזי במשחק הפוליטי ומכין את השטח לצמיחת אלטרנטיבת הצבעה אמיתית לרשימה המשותפת. אחרי שבשבוע החולף איימן עודה טען שאין דבר כזה ערבים ישראלים, ואנחנו רק אזרחים ערבים, זה ברור כשמש שהתקווה שלנו להפוך לחלק אינטגרלי ממדינת ישראל תצא לדרך רק בעזרת הנהגה של נציגים שיפעלו למען ההשתלבות ומתוך שותפות אמת במדינה.
יכול להיות שאחרי שיסגרו הקלפיות הלילה תצא לדרך סוף־סוף ממשלה כלשהי. יכול להיות יותר שהמצב הסבוך והמורכב יישמר גם לחודשים הבאים ויסתיים במערכת בחירות נוספת. אך דבר אחד בטוח - את בחירות מארס 2020 נזכור תמיד ככאלו ששמו את ערביי ישראל לראשונה על המפה הפוליטית כשחקן מרכזי.
