גשם של עצומות

הנה עוד מטבע לשון המונצחת בלקסיקון האמירות מן הפוליטיקה: "ניצחו היהודים את הישראלים". אמירה זו פרצה לשיח בשנת 1996, לאחר היבחרו של נתניהו לראשות הממשלה בפעם הראשונה. מי שטבע אותה היה שמעון פרס, לאחר הפסדו. באמירתו זו רצה פרס לומר, כי כל המשתייך כמותו לישראלים נוצח על ידי "הנחותים", היהודים. הישראלים, כלומר "הטובים", הם שהיו ראויים לניצחון. 

מתכונת המשוואה הנלוזה הזאת חוזרת בימים אלה: אנשי צוותי האוויר לשעבר, ומי ששירתו בסיירת מטכ"ל או בשייטת 13, הם, ואולי רק הם, סבורים כי הם ראויים לניצחון בבחירות. הרי הם חיילי המילואים ביחידות העילית! בחתימתם על העצומות הקוראות לנשיא שלא להטיל על נתניהו, אם וכאשר, את מלאכת הרכבת הממשלה, חשפו ברבים את אישיותם היהירה. נתניהו, אגב, הוא בעצמו סרן (מיל') בסיירת מטכ"ל, והוא לא יזם עצומות. הוא רק ירד אל העם: כדי לאגור עוד ועוד קולות, למשל, הוא הורה לבחון מחדש את תעריפי המוניות, שלטענת הנהגים פוגעים בפרנסתם. כל צד ויחידת העילית שלו: צוותי האוויר לעומת נהגי המוניות. 

אבל בבואו להצביע, יקבל כל אחד מחותמי העצומות מוועדת הקלפי מעטפה אחת בלבד. ללמדך: קולו של האזרח, אפילו היה חייל בסיירת מטכ"ל, שווה בערכו לקולו של נהג מונית. ושווה לשניהם קולו של ראש ממשלה. ואם לשוב לאמירתו של פרס ב־1996: אולי גם הפעם טובים סיכוייהם של היהודים לנצח את הישראלים (היהירים). כי כאן, בתור ליד הקלפי, קולותיהם של שלושה רמטכ"לים (מיל') שווים בערכם לשלושה קולות של נהגי מוניות בשירות פעיל. 

חותמי העצומות מתעלמים גם מן היצור הפוליטי הגדל והולך ככל שירבו העצומות והחותמים: "מפלגת הדווקאים". חבריה המתבוננים בכותרות שעשו חתימותיהם של יוצאי הטייסות והסיירות, נודו מן העצומות שנדפסו, ורבים מהם משתייכים גם כן ליחידות המילואים בצה"ל. הם משרתים במילואים ברבנות הצבאית, או שהם אפסנאים עתירי ניסיון, או טכנאים בסדנאות השריון. החוק עדיין לא מבדיל בין מגזרי המצביעים, אבל אפשר שהעצומות מקרבות את היום שבו קולותיהם של אפסנאים יהיו נחותים בערכם מפתקיהם של יוצאי הסיירת. 

דומה כי את הרושם הזה מטמיעות העצומות יותר מכל בקרב בעלי זכות ההצבעה. כמעט אמרנו, החותמים רואים עצמם כבני עליון, ודם פוליטי שצבעו כחול זורם בעורקיהם. ואגב כך, עוד ישנם תמימים בעם המטיפים לאחדות, לאיחוי הקרעים בעם ולעוד פעולות פיוס נאצלות לטיפולה של הממשלה הבאה. למימוש היעדים המסומנים האלה, לא יועילו, לשון המעטה, העצומות. ביום הבחירות לא נזקק המצביע, בין אם הוא נהג מונית או איש צוות אוויר, לעיין בעוד עצומה. הוא נזקק רק לשיקול דעת. ושום עצומה לא תכתיב לו איזה פתק לשלשל.

"ניצחו היהודים את הישראלים"? מוטב כי נאמר "וינצחו הפתקים את העצומות".

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו