ניפגש פה שוב לסבב רביעי? גחמות המנהיגים יקבעו | ישראל היום
שִׂים לֵב: בְּאֲתָר זֶה מֻפְעֶלֶת מַעֲרֶכֶת נָגִישׁ בִּקְלִיק הַמְּסַיַּעַת לִנְגִישׁוּת הָאֲתָר. לְחַץ Control-F11 לְהַתְאָמַת הָאֲתָר לְעִוְורִים הַמִּשְׁתַּמְּשִׁים בְּתוֹכְנַת קוֹרֵא־מָסָךְ; לְחַץ Control-F10 לִפְתִיחַת תַּפְרִיט נְגִישׁוּת.

ניפגש פה שוב לסבב רביעי? גחמות המנהיגים יקבעו

הכנסת ה־20 נבחרה במארס 2015 והיתה עתידה לכהן יותר מארבע וחצי שנים - עד תחילת נובמבר 2019. אך הבחירות לכנסת ה־21 הוקדמו לאפריל 2019. אין ספק שאחת הסיבות המרכזיות להקדמת הבחירות היתה פרישתה של ישראל ביתנו מהקואליציה.

הפרישה צמצמה את הבסיס הקואליציוני של הממשלה ה־34 ל־61 ח"כים. ראוי לזכור כי לאחר בחירות 2015 קמה ממשלת 61. בסיס התמיכה בממשלה גדל עם מינויו של אביגדור ליברמן לשר ביטחון במקום משה יעלון, והצטמק שוב לאחר פרישתו.

מחקרים השוואתיים מצביעים על כך שממשלות צרות, אך בעלות רוב, נוטות דווקא לאריכות ימים. בעייתן של ממשלות כאלה איננה יציבותן אלא התנהלותן השוטפת. התלות בשיגיונותיהם של חברי כנסת בודדים מהווה אתגר לא פשוט. אך מה שהיה סיוט ערב פיזורה של הכנסת ה־20, היה עתה למשאת נפשו של הימין.

לאחר הבחירות לכנסת ה־21 באפריל 2019, ועוד יותר מכך לאחר הבחירות לכנסת ה־22 בספטמבר 2019, התברר כי ישראל ביתנו איננה עוד חלק מגוש הימין. ליברמן, שהיה בעבר בעל ברית קבוע של אריה דרעי, הפך ליריבו הגדול, ועתה יודעים הכל כי השאלה המכרעת היא אם יקצור הימין בבחירות לכנסת ה־23 "רוב של 61 בלי ליברמן".

השאלה אינה חדשה. במוצאי יום הבחירות של 2015 הזדמן לי להחליף מילים עם חבר כנסת בכיר שבבכירים. התוצאות הסופיות טרם נודעו והבכיר סיכם את המצב בשאלה: "האם יהיה רוב של 61 בלי ליברמן ועם כולנו?" אחרי סדרת דרמות חסרת תקדים, חזרנו לנקודת המוצא ששורטטה לפני חמש שנים פחות שבועיים.

מה צפוי לנו הפעם? במקרה של רוב בכנסת לליכוד ולשלוש שותפותיו למחנה, ירכיב בנימין נתניהו את הממשלה ה־35. זאת, אף שייעשה ניסיון למנוע ממנו לעשות זאת, באמצעות עתירות לבג"ץ. בתקופת הכנסת ה־18 שאף נתניהו להישען על תמיכת המרכז, ואפילו על תמיכת השמאל.

המצב כיום שונה לחלוטין. כל הסקרים במהלך מערכת הבחירות סימנו ספק בדבר יכולתו של גוש הימין לזכות ברוב. הסטיות של תוצאות האמת מהסקרים יכולות להיות מזעריות, אך מבחינה פוליטית הן יכולות להוליד דבר והיפוכו. 

אם ישיגו כחול לבן, ישראל ביתנו, העבודה־גשר־מרצ והרשימה המשותפת רוב חוסם, ירחפו מעלינו סימני שאלה דומים לאלה שחווינו באפריל ובספטמבר אשתקד. הכל אפשרי: פרישות ממחנה למחנה, מרידות או הדחות בתוך המחנות, ממשלת מיעוט, ממשלת אחדות או בחירות רביעיות. ברם, לא רק הבוחרים, אלא גם גחמות המנהיגים יקבעו כיצד יסתיים מחזה האבסורד.

פרופ' אברהם דיסקין הוא ראש בית הספר למינהל, ממשל ומשפט במרכז האקדמי שערי מדע ומשפט

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאי להכיר