האחר הוא לא אני

קבלת השונה מכם נועדה לייצר תחושת פחד, שמא אתם דורכים על זנבו הרגיש • אבל לא כל האחרים זכאים לכבוד ולאמפתיה, ולפני שמכבדים אותם - כדאי גם לברר מי הם

כל הורה שזכה לחוות את מערכת החינוך בתקופת השר שי פירון, בוודאי מכיר את התוכנית "האחר הוא אני", שבין תפקידיה, אם לצטט את הנחיות המזכירות הפדגוגית: "פיתוח מחויבות לחיים משותפים ומניעת גזענות, הגברת המודעות ופיתוח התנגדות ורצון לפעול כנגד תופעות של הסתה וגזענות, חיזוק ערכים הומניסטיים ויהודיים של אכפתיות, אמפתיה וכבוד האדם ומחויבות לערכים הדמוקרטיים של סובלנות וחופש הביטוי". ובעברית: לגרום לגרדת קשה אצל הורים שהיו צריכים להסביר לילדיהם שלא צריך להאמין לכל מה שיוצא למורה מהפה. 

איור: שמעון אנגל

הילדים שזכו באמא עצבנית עם רעיונות משלה, ניצלו משטיפת המוח, שכן זו ניצלה את חופש הביטוי הביתי כדי להבהיר לטף ש"האחר" הוא לא אני. שהרי אילו הוא היה "אני" הוא לא היה אחר, ויתרה מזו - אם את כל מה שאת לא, בתי האהובה, אז מי את? כמו כן, האזיני בתי, והסכת בני הדמיוני: בניגוד ל"אני" שזקוק לתוכנית לימודים מתקנת, שימו לב שאל ה"אחר" אף פעם לא באים בטענות. 



קבלת האחר מטרתה לייצר תחושת פחד קבועה, שמא אתם עצמכם, הערכים שבהם אתם מאמינים, תמיד דורכים על זנבו הרגיש של "אחר" כלשהו, שלא עשה רע לבד מלהיות לא־אני, ולכן ראוי לרחמיי, לסליחתי וכמובן - לשתיקתי. גם אם הוא מתנהג באופן שמעורר בי הסתייגות.



ואילו אני, כאמכם הבלתי־פדגוגית, אומרת לכם: לא כל האחרים אותו דבר. יש אחרים שטועים, יש אחרים טיפשים, יש גם אחרים רעים. לא כולם זכאים לכבוד ולאמפתיה. לפני שמכבדים את האחר - תבררו מי הוא, שמא הוא שייך לסוג האחרון. 

בשבוע שעבר נתלה שלט חוצות בתל אביב. בשלט נראו מחמוד עבאס (מכחיש שואה ומשלם משכורות לרוצחי יהודים) ואיסמעיל הנייה (חמאס), פלנליות לעיניהם, כורעים ברך על רקע הריסות ומניפים דגלים לבנים. "שלום עושים רק עם אויבים מובסים" היה הכיתוב, וראש העירייה רון חולדאי נזעק:



"התמונה מסיתה לאלימות המזכירה את מעשי דאעש והנאצים - שאיננו רוצים להימנות עימם. גם בתקופת בחירות יש קווים אדומים. אינני מתערב בפרסומים במרחב הציבורי - אבל הפעם הכללים נשברו. השפלתו של האחר איננה דרכנו".



נראה שחולדאי הפנים במלואן את הנחיות המועצה הפדגוגית. שניים מגדולי אויבי ישראל הם בעיניו "האחר", ובהיותם "האחר" - הצגתם כאויבים שיש להביס היא עבירה חמורה על הערכים ההומניסטיים והיהודיים של אכפתיות ואמפתיה.



חוסר האמפתיה של יהודים מסוימים כלפי "אחר" שרוצה בהשמדתם האישית והלאומית מזכיר לחולדאי את דאעש, שזה מילא, אבל גם את הנאצים בכבודם ובעצמם, שגם הם, כידוע לכל חובב היסטוריה, כמו "הפרויקט לניצחון ישראל" שאחראי על השלט, חטאו ביחס משפיל כלפי "האחר".



וכך מצא את עצמו חולדאי, ראש העיר העברית הראשונה, במדינה שהיא אולי "האחרת" ביותר בהיסטוריה, חומל על כבוד צוררי ישראל עבאס והנייה, שהם בסך הכל שניים מני צוררים רבים. ראש העיר הסיר את השלט, בעודו מדמה את העם הנרדף בהיסטוריה לגדולי משמידיו - הנאצים.



שלט חוצות הוא לא עניין גדול. לכן קל לשכוח שגישה כזאת כלפי חופש הביטוי יכולה להביא לתוצאות מופשטות פחות. למשל פיטורים.

ד"ר דוד אריה רבינרסון, גינקולוג בבית החולים בילינסון, השתתף בכתיבת מאמר על פונדקאות בעיתון "רפואה", של הסתדרות הרופאים הישראלית, והוסיף את הפסקה הזו: "אחת מהדרישות שהועלו בהפגנות הקהילה הגאה היתה גם למימון המדינה של הריונות פונדקאות לחברי הקהילה. אנו מעזים לשאול מדוע על המדינה והחברה לשאת בהוצאה כבדה זו, הנגזרת לחלוטין מבחירה אישית של אדם נתון באורח חיים מסוים".



שאלה "נועזת" זו מתייחסת לעובדה שפונדקאות הותרה בישראל כדי לפתור בעיה רפואית של נשים, ושהומואים רוצים להשתמש בה, במימון המדינה, למרות שאינם סובלים מבעיה רפואית והאפשרות להביא ילד לעולם עם שותפה להורות פתוחה בפניהם.



שאלת הרופא לגיטימית. וגם אם לא - זכותו להתנגד לפונדקאות לתא משפחתי שאין בו אמא. ד"ר רבינרסון אמנם לא התייחס לסוגיה הזאת, אבל למען ההמחשה אומר: אני מתנגדת לפונדקאות מכל סוג, כיוון שפונדקאות היא סחר בבני אדם, ויותר מזה לפונדקאות של הומואים. למה? כי לפי ערכיי, שלילת אמא מילד אינה מוסרית. "האחר" שאני רוצה לחזק הוא ילד, לא שני גברים עם פנקס צ'קים. אבל רבינרסון לא טען אפילו את הטענה הזאת, ובכל זאת הועלה על המוקד. 



ד"ר איתי גל, רופא מתקדם ונאור, כתב מאמר ב־ynet שבו הוא מכנה את דעותיו של ד"ר רבינרסון "הומופוביות וחשוכות". אוהד חיזקי, מנכ"ל האגודה למען הלהט"ב, אמר שההתנגדות למימון פונדקאות על ידי המדינה למי שאינו עומד בקריטריונים הרפואיים מכשירה אלימות כלפי קהילת הלהט"ב. פרופ' אבינועם רכס, יו"ר לשכת בתי הדין של ההסתדרות הרפואית, אמר: "להתבטאויות במאמר יש אלמנט של הסתה וביזוי". הסתה! ביזוי! רק הנאצים חסרים לי, או לפחות דאעש. 



יו"ר ההסתדרות הרפואית, פרופ' חגי ציון, גם הוא ישר התייצב עם "הומופוביה", ובית החולים בילינסון, במקום לעמוד לצד הרופא וחופש הביטוי שלו - מיהר להסתייג בתוקף - בשאלה שאינה רפואית כלל. ד"ר רבינרסון התייחס במאמר לסוגיית מימון המדינה, וזה מספיק כדי שכל המוסדות המקצועיים שאליהם הוא קשור יסתערו עליו. ואם כל ההזדעזעויות לא מספיקות - הוא זומן לשימוע בפני ועדת האתיקה של ההסתדרות הרפואית, שם במקרה הטוב ינזפו בו ובמקרה הרע - ישללו ממנו את הרישיון לעסוק ברפואה.



ד"ר רבינרסון לא בולט כמו שלט בתל אביב. הוא לא מפורסם כמו אראל סג"ל, שהושעה משידור ב"כאן" כי צירף את ראש הממשלה לשיר "שבחי ירושלים". הוא שייך לסוג האנשים שישלמו את מחיר השקר של "האחר הוא אני", והוא זה שעלול לאבד את מקום עבודתו. לא נורא, שיתנחם בכך שאם יפוטר - זה יהיה ממניעים של סובלנות ואמפתיה ולא חלילה בגלל רשעות, טוטליטריות ודיכוי חופש המחשבה והביטוי.

בעיני רון חולדאי, הצגת שניים מגדולי אויבי ישראל, עבאס והנייה, כאויבים שיש להביס - היא עבירה חמורה

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו