אישה צעירה, נעימה למראה ועדינה מאוד, התראיינה אמש אצל עודד בן עמי. מתברר שהיא השליכה על ראש הממשלה תפוח במהלך כנס של הליכוד. השליכה תפוח על מנת לפגוע.
זה לא היה אקט מתוכנן, זה היה אקט נואש, ספונטני, ממש פעולה של גבורה אזרחית, ז'אן ד'ארק חמושה בתפוחים באה להציל את עמה מהרודן, גם במחיר מאסר. היא דקלמה במהלך הראיון את כל הסיסמאות השגורות על הסתה ופילוג מבלי להבין שהיא מדקלמת. היא שחה על המחסור ב"דמות חינוכית" או ב"מודל לחיקוי", ושכחה שהיא עצמה עובדת כמורה, כלומר "מודל לחיקוי" לפחות עבור תלמידיה.
היא לא ראתה סתירה בין השלכת התפוח על רה"מ לבין שליחותה החברתית כמורה, מכיוון שהיא לא רואה בהשלכת תפוח אקט אלים. מדוע? מכיוון שנתניהו הזכיר לה את היטלר, ואם נתניהו הוא היטלר, אז השלכת תפוח לכיוונו זה המעט שהיא יכלה לעשות.
המורה הזאת היא קורבן נוסף, עוד אזרחית שלא עמדה במסע ההסתה הדמוני, התלוש ושלוח הרסן נגד ראש הממשלה. כמו קורבנות רבים מסוגה, השנאה שלה אינה תלויה בעובדות או במציאות או בחשיבה קוהרנטית. להפך. "זה נכון שישראל נמצאת בשפע", היא אמרה, כאילו השפע הזניח הזה הוא באג מכעיס, שמפריע לה לשנוא את נוטה החסד שהוביל אליו, "אבל נתניהו הוא, הוא היטלר".
בואו נתמקד לרגע בשפע הזניח הזה. תקציב בריאות שהוכפל בעשור אחד, אבטלה בשפל חסר תקדים, משק כלכלי חזק מאי פעם, עוצמה מדינית שישראל לא ידעה מעולם - אני יכולה להמשיך עוד ועוד, אבל זה חסר טעם. השנאה לנתניהו גדולה מכל נתון, היא מעל הנתונים, מעל המציאות, מעל חוקי הפיזיקה; השנאה אליו היא מטאפיזית, היא ישות תלושה, והיא יקרה לליבם של אלה הנגועים בה יותר מכל דבר אחר, כולל רווחתם האישית וכולל עתיד ילדיהם.
הנגועים בווירוס השנאה מלקטים כל פירור שלילי על תפקודה של ישראל בחינוך, בתרבות או בכלכלה, ומתנפלים עליו כמוצאי שלל רב. מנגד - כל נתון שמציב את ישראל במקום טוב בין המעצמות החזקות, המאושרות והעשירות בעולם - מעביר אותם על דעתם. האנשים האלה כל כך שונאים את מי שהוביל לשגשוג, עד שהשגשוג עצמו נתפס אצלם כמשהו שלילי.
מכיוון שהעובדות לא משחקות לטובתם, הם מעדיפים "שיח של תחושות" - מתעלמים באופן עקבי מהסזון, מאלטלנה, מההדרה ומהשסע האידיאולוגי עתיק היומין - הם מאמינים בלב שלם ותמים ש"הפילוג" נולד רק עם נתניהו, ושהוא ייעלם איתו. אמרו להם את זה כל כך הרבה פעמים בטלוויזיה, עד שהם כבר לא קולטים שהם מדקלמים, לועסים את המסר שנכפה עליהם בכל פעם שצפו בתוכנית בידור או סאטירה או אקטואליה.
האנשים השונאים אינם תופעה מקרית, הם התוצר של אחד ממסעות ההסתה הכי יקרים, ארוכים ומחושבים שישראל ידעה אי פעם. האנשים האלה הם קורבנות מובסים של תעמולה, והם אפילו לא יודעים שהם כאלה.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו