לקבוע עובדות בשטח | ישראל היום

לקבוע עובדות בשטח

לאחר שחלום הריבונות לפני הבחירות נגוז, הגיע תור הציונות ההתיישבותית • על הממשלה להודיע על כוונתה להחיל ריבונות בהמשך, ולאשר מיידית בנייה באזורים אסטרטגיים ביו"ש

פרסום רשימת החברות המקיימות קשרים עם יישובים יהודיים ביהודה ושומרון, על ידי מועצת האו"ם, ממחיש עד כמה שברירי מצבה המדיני של ישראל (ושל יהודים תומכיה באשר הם).

כיום יש בארה"ב ממשל שפועל בתוקף לפגוע בגורמים בינלאומיים ובראש ובראשונה באו"ם, המפלים נגד ישראל ויהודים באופן אנטישמי. אבל הממשל של דונלד טראמפ עומד בפני בחירות, שהן דבר בלתי צפוי. נכון להיום, הנשיא נמצא על מסלול לניצחון אך אי אפשר לדעת מה יילד יום ועל כן על ישראל לפעול בצורה חכמה כדי לצמצם את המוטיבציה של גורמים זרים לפגוע בה ולבודד אותה. 

המטרה: לשמור בתמונה את ההתיישבות היהודית בשטחים. בנייה בהתנחלות נריה בשומרון // צילום: גדעון מרקוביץ

נכון לעכשיו, המועמד המוביל להתמודד מול טראמפ מקרב הדמוקרטים הוא איש השמאל ברני סנדרס. הניצחון שלו בבחירות המקדימות בניו המפשייר ביום שלישי אמנם לא היה מזהיר, אך הראה כי סנדרס הצליח לאחד את המחנה הפרוגרסיבי מאחוריו. הסנאטורית אליזבת וורן, שהיתה נושאת הדגל הפרוגרסיבית הבולטת ביותר לצידו, הולכת ודועכת במרוץ. 

משמעות עוצמתו של סנדרס ברורה: בין שיצליח לגרוף את המועמדות הדמוקרטית ובין שלא, הוא יעצב את אופייה האידיאולוגי כך שיהפוך את המפלגה לסוציאליסטית, רדיקלית ולא כזו האוהדת את ישראל כמו הממשל הנוכחי.

עדויות למצב זה הגיעו השבוע משני אירועים. ראשית, ביום שני, השדולה הפרו־ישראלית איפא"ק הוציאה הודעת התנצלות משפילה למפלגה הדמוקרטית על אודות פרסומת בפייסבוק נגד "הרדיקלים בקונגרס" שהעלתה מוקדם יותר השבוע.

הפרסומת ביקרה את המחוקקים אשר "מאיימים על הסיוע הצבאי, מעודדים חרמות על חברות ישראליות, ומשתמשים בשפה אנטישמית ברורה... חיוני שנגן על בני בריתנו הישראלים במיוחד לנוכח האיומים שמולם הם מוצבים מאיראן, חמאס, חיזבאללה, דאעש - ואולי אף יותר - כאן ממש בקונגרס האמריקני". 

הפרסומת נועדה לעזור למחוקקים דמוקרטים התומכים בישראל ומאוימים כיום על ידי מחוקקים ומועמדים אנטישמים, שהבולטות שבהם הן תומכות בולטות של סנדרס - חברות הקונגרס המוסלמיות רשידה טליב ואילהן עומאר.

במקום לתמוך באיפא"ק, שניסתה לחזק אותם, הדמוקרטים תקפו את השדולה באופן ברוטלי. איפא"ק, שרוב תורמיה יהודים דמוקרטים, התקפלה והבהירה שהיא "מתנצלת באופן בלתי מסויג בפני הרוב המוחלט של דמוקרטים בקונגרס שנפגעו בצדק מהקביעה הבלתי נכונה שנרמזת בפרסומת המנוסחת באופן גרוע ומסית".

בפרסום של איפא"ק לא היה שום דבר שאינו נכון או מסית. התגובה האלימה של הדמוקרטים מלמדת שהדבר היחיד שלא היה נכון בהודעת השדולה הוא שהרוב המוחלט של הדמוקרטים בקונגרס תומך בישראל. אדרבה, לפני שבוע יותר ממאה מחוקקים דמוקרטים משני בתי הקונגרס, לרבות ארבעה מועמדים לנשיאות, חתמו על מכתב לנשיא שנתמך על ידי השדולה האנטי־ישראלית ג'יי סטריט, שבו הביעו התנגדות לתוכנית השלום שלו.

ניצחון לציונות באשר היא

האירוע השני שקרה השבוע הוא ההופעה של מחמוד עבאס (אבו מאזן) לצידו של אהוד אולמרט באו"ם. השניים הצטרפו למחוקקים הדמוקרטים והביעו התנגדותם לתוכנית השלום של טראמפ. כשסיימו השניים את דבריהם, התחבק עבאס והתנשק עם חברו, יו"ר ג'יי סטריט, ג'רמי בן עמי, שארגונו גם מימן את נסיעתו של אולמרט לניו יורק. כך, בעוד איפא"ק מתרסקת, ג'יי סטריט עולה. 

וזה מביא אותנו לישראל, שבועיים וחצי לפני הבחירות, שהן במידה רבה משאל עם על תוכנית טראמפ. מה בעצם צריך לעשות לנוכח ההתנגדות הפתאומית של הממשל להחלת הריבונות הישראלית על ההתיישבות ביו"ש ועל בקעת הירדן לפני הבחירות, וכשקיים חשש שבני גנץ יקבור את התוכנית בניסיונות עקרים להשיג הסכמתם של גורמים בינלאומיים עוינים, לרבות גורמים התומכים בהחלטה האנטישמית של מועצת האו"ם לזכויות האדם. איך אפשר לפעול כדי שתוכנית טראמפ תישמר ויחד עימה גם כוח העמידה של ההתיישבות, גם אם ייבחרו ממשלת שמאל בישראל או ממשל דמוקרטי בארה"ב?

מאז שחר הציונות המודרנית, מתקיימות זו לצד זו שתי אסכולות של ציונות - מדינית והתיישבותית. תוכנית טראמפ ייחודית כי היא מהווה ניצחון לשתיהן. מפת ישראל בתוכנית היא מפת ההתיישבות והוכחה כי תפיסת "עוד דונם ועוד עז" חיה, קיימת ורלוונטית מתמיד. כמו כן, עצם ההכרה האמריקנית בזכויות הריבוניות של ישראל ביו"ש מהווה ניצחון שאין שני לו לציונות המדינית. 

לאורך 120 השנים האחרונות, בתחרות בין שתי הגישות, כאשר אחת מותקפת או חסומה, השנייה עולה. למשל, כאשר בממשל אובאמה ההתיישבות היתה חסומה, הציונות המדינית עלתה מעלה. רק באמצעות הסברה וחיזוק יחסים עם מדינות רבות ככל שניתן, הצליחה ישראל לעמוד בלחץ האנטי־התיישבותי של הממשל. 

כיום, כאשר נחסמה הדרך להחיל את הריבונות לפני הבחירות, הגיע תורה של הציונות ההתיישבותית לתפוס את הבכורה. אמנם הממשלה לא יכולה להעביר החלטה ליישם את החוק הישראלי על בקעת הירדן וההתיישבות ביו"ש לפני הבחירות, אולם אפשר להעביר החלטת ממשלה על שני דברים חשובים. הממשלה יכולה להודיע על כוונתה להחיל את הריבונות על האזורים הללו בקרוב מחד, ומאידך להחליט שכצעד לקראת החלת החוק, היא מאשרת באופן מיידי - קרי לפני הבחירות - בנייה באזורים אסטרטגיים ביו"ש ואת תוכניות התב"ע של ההתיישבות הצעירה בשטחים.

תמרורי אזהרה משמאל

מהלך מעין זה חשוב משלוש סיבות. ראשית, הוא מהווה מענה הולם לפרסום הרשימה האנטישמית של מועצת זכויות האדם של האו"ם. שנית, הוא מחזק את ההתיישבות באופן משמעותי ביותר. עם בנייה אסטרטגית ואישור ההתיישבות הצעירה, ממשל דמוקרטי עוין יתקשה מאוד לפגוע בהתיישבות גם אם ינסה להטיל מגבלות דרקוניות על הבנייה. 

עם התיישבות מחוזקת והחלטת ממשלה להחיל את הריבונות, ייתכן שהעניין שיהיה לדמוקרטים לפגוע בישראל יצטמצם. גם היהודים יוכלו להתארגן אחרת כדי להגן על זכויותיהם.

ולבסוף, החלטת ממשלה כזאת תקשה על ממשלת שמאל - אם תקום - לבטל החלטה המאשרת בנייה בנקודות חיוניות והמכשירה את ההתיישבות הצעירה. הרבה יותר קשה לשלול תב"ע שאושרה, או לבטל תוכנית בנייה מאושרת באזור שרוב גדול בציבור רואה כחיוני לביטחון המדינה, מאשר למנוע את אישורה. כמו כן, אם הימין ינצח, אישור תוכניות בנייה אלו לפני הבחירות והצהרת הריבונות יורידו את המתח וסימני השאלה סביב החלטת ממשלה להחיל את הריבונות בפועל. הרי כבר יקבעו את העיקרון, וההחלטה המעשית תתקבל כדבר מובן מאליו, וטוב שכך.

ניצחונו של סנדרס ופרסום הרשימה השחורה של האו"ם הם אותות לכוחות העוצמתיים המחכים לנו בסיבוב. כדי להתגונן, חייבים מענה ציוני המתאים לכל מצב. במצב הנוכחי, המענה הציוני ההולם הוא אישור בנייה אסטרטגית כבר עכשיו, כבר היום.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאי להכיר