גורלה של "תוכנית המאה" מוטל כעת בספק משום שלא ברור עדיין אם ומתי ממשל טראמפ ייתן לישראל אור ירוק לממש חלק מסעיפיה. אולם כיצד על ישראל לפעול אם התוכנית תישאר תיאורטית? 181 עמודי התוכנית אינם מספקים תשובה לשאלה, והתוכנית עלולה להפוך להיסטוריה אם עד הבחירות לנשיאות בארצות הברית, בנובמבר 2020, לא יתקבל האור הירוק.
שוב, אפוא, שגם בהיעדר משא ומתן, ישראל תשכנע את ממשל טראמפ לתמוך ביישום חלקי של התוכנית. אך במקביל, על ישראל להשקיע מאמצים גם בניסיונות להנמיך את עוצמת ההתנגדות של האיחוד האירופי ושל בריטניה. את היעד הזה יש להשיג לא רק באמצעות נטרול ההחלטות של מועצת שרי החוץ של האיחוד האירופי (באמצעות ההצבעות של הממשלות הפרו־ישראליות), אלא גם תוך שכנוע של מנהיגים ומעצבי דעת קהל אירופאים, שתוכנית המאה אינה מנוגדת למשפט הבינלאומי ולפתרון שתי המדינות.
ג'וספ בורל, הנציג העליון של האיחוד האירופי למדיניות חוץ וביטחון, פרסם הודעה ובה נטען כי התוכנית "חורגת מן הפרמטרים הבינלאומיים המוסכמים", והזהיר את ישראל כי סיפוחים ביהודה ושומרון "לא יעברו בשקט". על ישראל להדוף טיעונים כאלה ולהציג לקהלים אירופאים את העובדות כהווייתן. יש להדגיש כי תוכנית המאה מיישמת את חזונו של רבין, בהבדל אחד לטובת הפלשתינים: היא כוללת חילופי שטחים שרבין לא היה מעלה על דעתו. התוכנית גם עולה בקנה אחד עם החלטה 2334 של מועצת הביטחון, בשלהי כהונת הנשיא אובאמה. ההחלטה היתה תבוסה דיפלומטית עבור ישראל, משום שהיא קבעה שמועצת הביטחון "לא תכיר בשינויים כלשהם בקווי 1967, כולל בירושלים, למעט אלו שיוסכמו במשא ומתן בין הצדדים". טראמפ הסתייג מההחלטה, אך עקרון חילופי השטחים עומד בדרישותיה.
תוכנית טראמפ גם אינה שוללת מן הפלשתינים את הזכות להגדרה עצמית. היא בפירוש מבוססת על פתרון שתי המדינות, במטרה להשיג "הכרה הדדית במדינת ישראל כמדינת הלאום של העם היהודי ובמדינת פלשתין כמדינת הלאום של העם הפלשתיני". המדינה הפלשתינית תהיה מפורזת וריבונותה תהיה מוגבלת, על מנת שלא לאיים על ביטחון ישראל. מצד שני, הפלשתינים יקבלו השקעה של 50 מיליארד דולר בכלכלה שלהם כדי לבנות תשתיות וליצור צמיחה. בעצם, ארה"ב מציעה לפלשתינים את מה שהיא כפתה על הגרמנים ועל היפנים לאחר מלחמת העולם השנייה: ויתור מוחלט על אידיאולוגיה הרסנית תמורת שגשוג כלכלי.
הפלשתינים כבר דחו את תוכנית טראמפ, ובכך הם עקביים במדיניותם מאז שהוצעה בפעם הראשונה תוכנית החלוקה ב־1937. אם הפלשתינים ימשיכו לדחות את התוכנית ולסרב לנהל משא ומתן, ייתכן שישראל תספח את השטחים המיועדים לה על פי התוכנית - אותו צעד שהאירופאים מתנגדים לו בתוקף. אך הדרך היחידה, עבור האירופאים, למנוע סיפוח חד־צדדי (במקום דו־צדדי) היא לשכנע את הפלשתינים לנהל משא ומתן על בסיס של תוכנית לא מושלמת, שאמורה להעניק להם מדינה מפורזת על שטח דומה בגודלו לשטח שנשלט על ידי ירדן ומצרים לפני 1967, מדינה שבה יושקעו 50 מיליארד דולר.
עמנואל נבון הוא חוקר במכון ירושלים לאסטרטגיה ולביטחון (JISS), ומרצה באוניברסיטת תל אביב
