רשימת התודות המשונה של נעמה יששכר לאנשים שתמכו בה לאורך מאבקה להשתחרר מהכלא הרוסי אינה מעידה בהכרח על אופייה הפרטיקולרי של הבחורה, אלא על הלך רוח כללי. יששכר אינה אלא מקרה מייצג - בוטה ומכעיס במיוחד - לאופן שבו הציבור הישראלי הפנים את הקודים הבלתי כתובים של מה "נכון" ומה "לא נכון" לומר וכיצד "ראוי" או "לא ראוי" למתג את עצמך.
כך טרחה נעמה לציין אינספור אנשים שתרומתם לשחרורה כמעט אפסית - מדריכי רוחניות קוסמית (מיתוג נכון), כוכבי טלוויזיה נחשקים (מיתוג נכון), ראשי עיריות שהאליטה מחבבת (מיתוג נכון). באותה נשימה העלימה מהעין ומהתודעה את שני האנשים שהלכה למעשה הצילו את חייה: הראשון הוא נציג חב"ד ברוסיה שהזיע ועבד למען שחרורה הרבה יותר מרותם סלע, למשל. והשני הוא האיש שאלמלא היכולות הבינלאומיות האדירות שלו - במקום לכתוב תודות מוזרות בפייסבוק היא היתה מתעוררת לעוד ארוחת בוקר קרה בכלא הרוסי.
אבל נעמה לא רצתה להיות מקושרת, גם לא במרומז, עם שני גורמים ש"האנשים הנכונים" לא מחבבים. חב"ד זה מיתוג ירוד כי הדתה. ונתניהו? ובכן נתניהו זה כבר סיפור אחר - תעזי להודות לו ואת גמורה; האליטה תטרח למתג אותך לנצח כג'אנקית מטורללת ועבריינית.
ונעמה ידעה את זה כי היה לה פרומו מקדים. בשלב שבו אף אחד לא חשב שנתניהו יצליח לשחרר אותה מהכלא, האליטה תייגה אותה כ"ילדה של כולנו". אך כשהיה ברור שמאמציו הדיפלומטיים של נתניהו עומדים לשאת פרי, היא הפכה באבחה אחת לגוש נרקוטי שנדבק לסוליית הדיפולמטיה הישראלית.
אחרי שהעלימה מרשימת התודות הארוכה והמדוקדקת את האיש האמיתי שהציל אותה מגורל איום ונורא, מאות אנשים זועמים ומופתעים כתבו לה בפייסבוק שהיא כפוית טובה. זה אולי נכון, אבל זה לא שורש העניין. שורש העניין הוא פחד, והפחד הזה מוצדק מאין כמוהו. במובנים רבים נעמה היתה חייבת להציל את תדמיתה תוך התכחשות לאדם שאחראי לחירות שלה. עד כדי כך הפחד מלהיתפס "כנוטת החסד של הקיסר מבלפור" מצמית.
אחרי הסערה הציבורית המיידית שרשימת התודות שלה הציתה, נעמה אולצה לכלול גם את רה"מ. אבל אז קרה דבר מעניין שמצביע באופן ברור ביותר על מוקדי הכוח האמיתיים בחברה הישראלית: מייד עם הוספת שמו לרשימה, הודלף איכשהו לתקשורת שמלשכתו של נתניהו התקשרו כדי "לנזוף" בה. הנזק תוקן. בין הציבור הכועס לבין האליטה המאיימת, בחרה משפחתה הנבונה של נעמה באליטה. אם סטיקר של "כחול לבן" על הרכב זה לא רמז מספיק חזק, יש להשפיל פומבית את נתניהו כמקבץ תודות נלעג כדי שאף אחד לא יעז לחשוב שנעמה מחבבת אותו בטעות.
בחירתה של נעמה יששכר היא אילוסטרציה למתח שבו נתון הציבור הישראלי: שומר נפשו ירחק מראש הממשלה; לעג ותיעוב הם התגובה הראויה היחידה לשגשוג הכלכלי, ביטחוני ומדיני שהוא הביא לישראל. בסופו של יום, אתם יודעים, הכל שאלה של מיתוג.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו