מנכ"ל משרד השיכון היוצא, כמו גם רבים מהנבחרים, מספרים לעצמם סיפור הזוי ומנותק מהמציאות על בעיות הדיור בארץ. המנכ"ל היוצא הסביר את ההיגיון באנלוגיה לאב שעוזר לבתו בתשלום דמי השכירות לאורך שנים.
"האם לא עדיף כבר לקנות לה בית?". תהיתי האם הוא מתייחס לכל אדם שנקלע לתקופה של מצוקה כלכלית והוא מציב עצמו כפטרונו? "האמן לי זוג עם שניים־שלושה ילדים שלא מצליח להחזיק את עצמו כמה שנים רצופות, לא ייצא מזה", אמר אחד הפקידים בפגישה.
אבל אני מכיר את המציאות המורכבת לפיה מצב העניים הרבה יותר דינמי מכרוני. הם הופכים להיות כרוניים רק כשהמדיניות מהווה תמריץ שלילי ומעודדת אותם להסתפק במעט שהם מקבלים. מיזמי התמיכה הממשלתית בדיור נועדו לכישלון, אך הם תמיד יצוצו על ידי עסקנים ש"טוב ליבם" ניזון מקופה ציבורית, שבאמצעותה הם מנסים לקנות אהדה.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו