מגוון הוא תנאי למצוינות אקדמית | תגובה

האוניברסיטה העברית בירושלים, שעל הקמתה הוחלט ב־1913 בקונגרס הציוני ה־11, היא נדבך חשוב בחברה הישראלית. במאמר שפרסם כאן ד"ר אורי כהן ("האוניברסיטה והבעיה המזרחית", 22.01.20) נטען כי האוניברסיטה העברית "פעלה להרחיק מזרחים מהאקדמיה בישראל, ובכך שללה מהם ערוץ הכרחי להתקדמות חברתית". לשיטתו של כהן, כדי להתמודד עם מצב זה, הוביל הליכוד מאז שנות ה־90 את "מהפכת המכללות, שהנגישה את האקדמיה למזרחים". 

מלבד הערה על כך שמי שהוביל, בנחישות ובהצלחה רבה, את "מהפכת המכללות" היה אמנון רובינשטיין, בעת שכיהן כשר החינוך בממשלת רבין השנייה, אין בכוונתנו להתנצח עם כהן באשר להיסטוריה של האוניברסיטה העברית ובאשר לתרומה של הימין והשמאל לקידום שוויון. אנחנו מבקשים למסור מידע על מקצת ממה שנעשה בעניין זה כיום באוניברסיטה העברית.
גורם עיקרי לאי־השוויון החמור בחברה הישראלית הוא ההפרדה, במגורים ובבתי הספר, בין תלמידים הבאים מרקע חברתי־כלכלי שונה. סיכוייו של אדם לרכוש השכלה גבוהה ולשפר את מצבו החברתי־כלכלי נקבעים בעיקר לפי ההון האנושי (ולאו דווקא זה הכלכלי) של הסביבה שבה גדל. בעוד ההון האנושי של ההורים הוא גורם נתון, ניתן להתאים את הסביבה החינוכית והחברתית, כדי להבטיח קידום שוויון. 

האוניברסיטה העברית פועלת על יסוד ההכרה בכך שתנאי הכרחי להכשרה אקדמית מעולה, בכל התחומים, הוא לימוד משותף של סטודנטים ממגוון הקבוצות בחברה הישראלית. במישור הכלכלי, האוניברסיטה מציעה מלגות סיוע בסך כ־15 מיליון שקלים בשנה, להסרת מחסומים כלכליים בפני לימודים באוניברסיטה. סף הקבלה לאוניברסיטה העברית הוא אמנם הגבוה בישראל, אך היא מציעה דרכי קבלה חלופיות, לקידום שוויון הזדמנויות. בין היתר, פועלות באוניברסיטה חמש מכינות ייעודיות (מכינה כללית, מכינה לחרדים, לעולים חדשים, לתושבי מזרח ירושלים ומכינת בגרות) שבהן לומדים כ־1,000 סטודנטים בשנה, כמעט כולם פטורים משכר לימוד. האוניברסיטה משקיעה בכך כ־6 מיליון שקלים בשנה, מתוך הכרה במחויבות החברתית שלה ובכך שמגוון הוא תנאי הכרחי למצוינות. לכך נוספות תוכניות להעדפה מתקנת, שבהן סטודנטים מרקע מוחלש ("ראויים לקידום") זוכים לתוספת בציון הקבלה (כ־5 אחוזים מציבור הסטודנטים לתואר ראשון מתקבלים במסגרת זו). לכל אלה נוספות תוכניות חונכות אישית וקבוצתית שונות.  

המאמצים הללו נושאים פרי. ניתן ללמוד זאת מנתוני הלמ"ס על שיעור הסטודנטים בכל אחד מעשרת האשכולות החברתיים־כלכליים (לפי יישוב מגורי הסטודנטים כשהיו בגיל 18). שלושת האשכולות הנמוכים מהווים כ־31 אחוזים מאוכלוסיית ישראל. שיעור הסטודנטים משלושת האשכולות הנמוכים באוניברסיטאות בישראל עומד על כ־20 אחוזים. אך באוניברסיטה העברית, לעומת זאת, השיעור עומד על 32 אחוזים - והוא אף נמצא במגמת עלייה בשנים האחרונות. נתונים אלה משקפים את המאמץ שעושה האוניברסיטה העברית, וכמוה אוניברסיטאות נוספות בישראל, למלא את ייעודה להבטיח שוויון הזדמנויות לכלל אזרחי המדינה ותושביה.

עו"ד מיכל ברק היא ראש היחידה לקידום מגוון ורב־תרבותיות באוניברסיטה העברית; פרופ' ברק מדינה הוא רקטור האוניברסיטה העברית

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו