ההתנצלות של ראש ממשלת הולנד, מרק רוטה, על התנהלות הממשלה ההולנדית בזמן הכיבוש הנאצי הגיעה כמעט מאוחר מדי עבור רוב ניצולי השואה ההולנדים, אולי עבור רוב ההולנדים. מתי מעט של הניצולים עדיין חיים, את הדור השני והשלישי שחי בהולנד האנטישמיות של ימינו מפחידה הרבה יותר.
אני כותב את הדברים בלב חצוי: אבי הוצל משליחה למחנות המוות על ידי לוחמי המחתרת ההולנדית, ועל ידי משפחה קתולית אמיצה – שאף קיבלה על כך הכרה כחסידי אומות העולם. אני חב את חיי למעט ההולנדים האמיצים שסיכנו את חייהם למען הצלת יהודים, מרבית היהודים בהולנד לא היו ברי מזל.
ממשפחתי הענפה כמעט ולא נותר שריד. בילדותי לא ידעתי מה זה דוד, דודה, אחיין, סבא או סבתא. הייתי קורא לחברים של הורי "דוד", בתור סבתא שימשה אלמנה הולנדית שאימצה אותנו כנכדיה.
בדבריו הזכיר רוטה כי רוב ההולנדים בזמן הכיבוש הנאצי העדיפו להפנות את מבטם. "להפנות עין עצלה" הוא מונח ידוע בהולנדית, שמתאר את הנטייה של אנשי הממלכה לא לראות את מה שקשה, בעייתי או סתם לא נוח. ההולנדים "מביטים בעין עצלה" על מגוון דברים, החל בעישון סמים קלים (אין לגליזציה רשמית בהולנד, למרות מה שמקובל לחשוב) וכלה במלחמות בארצות מרוחקות במזרח התיכון.
גם כיום, הולנדים רבים מביטים "בעין עצלה" על תופעות שונות של אנטישמיות, החל משנאת יהודים וכלה באנטי-ישראליות שמקורה לרוב ממהגרים מוסלמים. אבל משהו, אולי, משתנה. זה החל השבוע בהקראה הרצופה, בשידור חי, של שמות 102 אלף היהודים ההולנדים שנספו בשואה. ההקראה המרגשת יצרה התעניינות תקשורתית חסרת תקדים, שילוב הדור הצעיר ביוזמה יביא, כך מקווים בהולנד, לשינוי תפיסה.
ההתנצלות של רוטה מגיעה כמעט מאוחר מדי, אבל עדיין בזמן. דווקא בימים של התגברות האנטישמיות, האומץ להתייצב בפני המצלמות ולא להפנות "עין עצלה" אל העבר כמו שעשו רבים לפניו – ראויה להערכה. בשמי, ובשם רבים מיהודי הולנד אני מודה לך ראש הממשלה רוטה על האומץ, על הרצון לשנות.
עכשיו רק צריך לתרגם את המחווה למציאות של המאה ה-21. מציאות בה זרועות החוק ההולנדי מגיעות במהירות לכל מי שמגדף את בית המלוכה ברשת החברתית, אבל מאות רבות של תקיפות אנטישמיות ואנטי-ישראליות נותרות ללא מענה. גם כאן, אין מקום ל"עין עצלה".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו