השבוע האחרון עמד בסימן ריבונות. הוא התחיל בקרב בין נתניהו לגנץ על מי מסתמן כרציני יותר בהצהרותיו על החלת ריבונות בבקעת הירדן, והסתיים בחשיפת פרטים ראשונים מתוכנית המאה של הנשיא טראמפ, שכמעט מתחננת לישראל להחיל את ריבונותה על היישובים היהודיים ביהודה ושומרון.
היינו כחולמים. מי היה חושב לפני חמש שנים שהחלת הריבונות על הבקעה, נושא שלא עניין רבים במקרה הטוב והיה שנוי במחלוקת חריפה במקרה הרע, יהפוך לסוגיה ששני המועמדים לראשות הממשלה מתחייבים לקדם בכל כוחם? יתרה מזו, מי לפני שנה, או אפילו חצי שנה, היה מעלה על בדל דעתו שהאמריקנים ייתנו אור ירוק להחלת הריבונות על עשרות יישובי יהודה ושומרון ויאגפו מימין כמה מפלגות בפרלמנט הישראלי?
ואולם, באותה מידה שבה הדברים הללו היו נראו דמיוניים עד לא מזמן, כך נראית דמיונית היום ריבונות אמיתית בחלקים ממדינת ישראל. במרחק של קצת יותר משלושה קילומטרים וחצי מבית ראש הממשלה, אין למדינת ישראל ריבונות כלל. זה היה ברור כשמש כשנשיא צרפת, עמנואל מקרון, שהגיע לירושלים במסגרת פורום השואה העולמי, עלה להר הבית. למקום הקדוש ביותר לעם היהודי עלה נשיא צרפת בליווי אנשי דת ועסקנים מוסלמים, פלשתינים ואנשי הווקף הירדני, ובליווי קומץ שוטרים ישראלים. הם לא נכחו שם על תקן הריבון, אלא על תקן זבוב מטריד שמתיישב על האוזן, כמו אנשי הביטחון הישראלים בכנסיית סנטה אנה שבריבונות צרפתית.
מדינת ישראל הרשמית אמרה בפועל לנשיא צרפת שהיא אינה הריבון במרכז בירתה. לאמירה זו יש השלכות רבות, במיוחד בימים שבהם ישראל מנסה לשכנע מדינות נוספות להעביר את השגרירויות שלהן לירושלים. מי ישתכנע שירושלים היא בירה, כשישראל מתקשה להפגין את ריבונותה בה?
אני חברה ב"סטודנטים למען הר הבית", ארגון צעיר שמנסה להעלות את המודעות להזיה המתמשכת שישראל (לא) מנהלת בהר הבית. התקרית שבמרכזה עמד הנשיא מקרון משכה אולי תשומת לב לנושא, אך בשגרת היומיום המצב לא טוב בהרבה. כמה ישראלים יודעים שליהודים אסור לשתות מברזיות בהר הבית בעוד למוסלמים מותר? לפי המשרד לביטחון הפנים, האיסור נובע מכך ששימוש בברזיות יאלץ את היהודים המבקרים לחרוג מהמסלול הקבוע שלאורכו מוליכים אותם שוטרי משטרת ישראל. והאמת היא שגם פה ההונאה העצמית בשיאה: הברזיות ממוקמות כמעט כולן במסלול.
צריך לברך על השיח המתעורר בסוגיית הריבונות, אבל עד כמה אפשר לדבר ברצינות על ריבונות בבקעת הירדן, ביהודה ובשומרון, כשאפילו על "הר הבית בידינו" אנחנו מתקשים להפגין ריבונות.