האם יש צדק בכך שעובד לא יקבל שכר על יום עבודה שנעדר ממנו בעל כורחו? ובכן, זו שאלה יפה, אך מטעה. השאלה הנכונה היא: האם יש צדק במתן שתי תשובות שונות לשאלה הזו - האחת למגזר הממשלתי והאחרת למגזר הפרטי? חלק מהמעסיקים הפרטיים הורו לעובדיהם להגיע לעבודה מייד כשפיקוד העורף התיר זאת ואף דרשו מהם להשלים את השעות שבהן נעדרו. חלק מהמעסיקים במגזר הפרטי, כנראה החלק הגדול, ספגו גם את היום הזה. המדינה לא פיצתה אותם והם לא יצאו למלחמות על כך, הם רגילים לספוג הרבה יותר.
אלא שהעובדים במגזר הממשלתי מאוגדים היטב בהסתדרות, וזו הצליחה להביא לכך שיקבלו שכר גבוה בעשרות אחוזים מהשכר הממוצע במשק - וזה בהחלט לא צודק. הממשלות מגדילות בהתמדה את מספר המועסקים וההסתדרות דואגת לגידול בשכרם. אם יש צדק בכך שעובדי המדינה יקבלו פיצוי על היעדרותם באותו היום, מדוע יש צדק בכך שיתר העובדים לא יפוצו? האם ההחלטה הזו אינה מפלה את העובדים היצרניים? ראוי שהשאלה הזו תגיע לפתחו של בג"ץ.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
