התקרית בין נשיא צרפת, עמנואל מקרון, למאבטחים הישראלים ליד כנסיית סנט אן בעיר העתיקה בירושלים מזכירה מאוד את התקרית שהיתה ב־1996 בין נשיא צרפת דאז, ז'אק שיראק, למאבטחיו, גם כן בדרך לאותה הכנסייה.
חשוב להבין: הכנסייה היא מעין שטח צרפתי ריבוני, והצרפתים רגישים מאוד לסטטוס הזה. יחד עם זאת, לא צריך לשכוח כי האבטחה הישראלית נועדה להגן על ראשי המדיניות מפני פיגוע ולא כדי להגביל את תנועותיהם או לבלוש אחריהם.
התקרית עם ז'אק שיראק היתה הרבה יותר חמורה. הוא דחף מעליו את המאבטחים הישראלים ואיים שאם לא יתנו לו לעבור, הוא ייסע מייד לנמל התעופה בן־גוריון ויחזור לצרפת. נעשו כל המאמצים להרגיע אותו, והוא אמנם ביקר בכנסייה, אך בצאתו דרש שראש הממשלה בנימין נתניהו יתנצל בפניו על התקרית. כמובן, נתניהו סירב בתוקף והסביר שכל מה שרצינו לעשות הוא להגן על אורח מכובד, אבל הוא בשלו.
קמה אז קבוצת תיווך בהשתתפותי (הייתי אז שגריר ישראל בצרפת) ובהשתתפותם של דורי גולד, שהיה היועץ המדיני לראש הממשלה, וז'אן דוד לויט שהיה יועצו הדיפלומטי של שיראק. ישבנו יותר משעה עם ריצות הלוך ושוב בין לשכת ראש הממשלה ומלון המלך דוד, שם שהו שיראק ופמלייתו, כדי למצוא מוצא מן הסבך.
בסוף נמצא הפתרון הגואל: בעת ארוחת הצהריים, כשהנשיא שיראק אמור להפגין כבוד למארח, יביע נתניהו צער על התקרית ובכך יראה שיראק את סוף הפרשה. אין ספק שתקרית זו העיבה לא רק על ביקור שיראק בישראל אלא גם על היחסים בין ישראל לצרפת בשנים הבאות. לאחר ביקורו בישראל ביקר שיראק גם ברשות הפלשתינית, בסוריה ובלבנון, ושם התקבל כגיבור העולם הערבי.
אני מקווה שהתקרית עם מקרון פחות חמורה, ללא התסבוכת הדיפלומטית שהיתה סביב ביקורו של שיראק, אבל אני לא יכול להוציא מכלל האפשרויות שגם מקרון פזל לעבר דעת הקהל בצרפת ובעולם הערבי.
שלא כשיראק, מקרון אמנם מצא לנכון להתנצל בפני המאבטחים הישראלים, אך בכל זאת נשאלת השאלה: האם תקרית בעיר העתיקה תהיה מעכשיו חלק אינטגרלי מתוכנית הביקור של כל נשיא צרפתי שיבוא ארצה?
הכותב כיהן כשגריר ישראל בצרפת בין השנים 1998-1995
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו