בסופו של דבר נלך כולנו לקלפי כדי להכריע בין ישראל של העם או ישראל של שלטון הפקידים והמשפטנים. אלא שבבואנו להכריע מי הריבון - העם או המערכת - אנחנו גם צריכים להכריע ביחס למי שאין חולק על כישוריו המדינאיים, אך לא עשה די לתיקון החולי המשילותי. נתניהו של ההתעצמות הכלכלית והמדינית היה אמור גם להיות נתניהו של חיזוק הפרדת הרשויות. זה לא קרה. שלטון הפקידים והמשפטנים לא טופל, הרגולציה לא פורקה, כוחם המופרז של אנשי החוק לא צומצם, הגבולות בין הרשויות לא חוזקו. נודה ביושר: נתניהו נכשל בהטמנת הראש בחול ובהתעלמות.
אבל ייתכן שמתוך שלא לשמה - בא לשמה. היום ברור שהסוגיה שמונחת בפני הבוחרים היא שאלת תיקון העיוות הזה. רמת האמון הנמוכה במערכת המשפט, נרפות הפוליטיקאים כתוצאה מאי־האיזון בין הרשויות, המעורבות המוגברת של השופטים במצפון הדמוקרטי - הכל מתכנס לשם. לראשונה מדובר בגלוי על קיום בחירות שהתוצאה שלהן תובא לדיון בבג"ץ, שיבדוק אם הענקת מנדט למנצח, אם ינצח, היא סבירה ומידתית.
אבל ברור שלא ניתן יהיה לתקן מבלי לנקות את המוגלה. תיקי נתניהו הם התחנות שצריך לעבור בהן במסע התיקון הזה. לציבור ברור שמדובר בתיקים תקדימיים ("טסט קייס") ושהאישומים מבוססים על פרשנות גמישה ויצירתית במיוחד לחוק. נתניהו שילם וכבר משלם מחיר עצום על חטאים שמתגמדים מול מה שהיה מקובל לכנות כאן "שחיתות" עד אליו.
בינתיים המערכת כושלת במאמציה להפיל אותו, בטח שלא במהירות וביעילות שבהן הצליחה להסיט מהדרך את נאמן, ריבלין ואחרים. כמו במקרים הקודמים, גם לגבי נתניהו ברור שמטרת המערכת היא להוציא אותו מהמשחק, ולא תוצאות המשפט. זו הסיבה שבג"ץ פחות או יותר הזמין את מועדון "העותר המתמיד" להגיש את עתירותיו הצפויות לאחר הבחירות. כל כוחות ההגות והמחשבה של המערכת עוסקים כעת בניסוח המניעה המשפטית להטלת המנדט להרכבת הממשלה על נתניהו, אם יזכה.
המערכת הפקידותית והמשפטית מיוצגת במגרש הפוליטי במפלגה שכל כולה יוצאי הפקידות הצבאית ההסתדרותית. כולם אנשים שלא נבחרו, אלא מונו ע"י ראשי הפקידות. ומפלגת הפקידות, נטולת הזהות האידיאולוגית, מנהלת את הקרב הפוליטי - כן או לא נתניהו - אך ורק סביב היצירה הפקידותית, כלומר כתב האישום. עובדה היא שהפעולה האופוזיציונית המשמעותית היחידה שכחול לבן נקטה בלהט מאז הרכבתה, קשורה להסרת החסינות בכנסת: זו עילת הקיום שלה.
הבחירות הקרובות הן אפוא בחירה בין שלטון הפקידות ובין ריבונות העם, בין משנתו של אהרן ברק, אביה הרוחני של המערכת, לבין מי שמסמל את רצון העם, נתניהו. רה"מ נהנה עדיין מבסיס תמיכה גדול, הודות לעוצמה שהוא מפגין נגד המערכת הפקידותית והמשפטית. אם המערכת קיוותה להפוך את האישומים נגדו ל"טסט קייס" שיביא להפלתו, ניצחון הליכוד בהובלת נתניהו יהפוך בדיוק את אותם התיקים ל"טסט קייס" של תיקון המערכת.
