1. השאלה הגדולה ששואלים את יוסי אבוקסיס, כמעט מהיום שהוא נולד – היא אם הוא מתאים לעבוד גם בקבוצה גדולה. אני מתאר לעצמי ששואלים את השטות הזאת ביתר שאת אחרי הערב, כשבמשחקו הראשון ב"קבוצה גדולה", הפסיד אבוקסיס ל"קבוצה קטנה" מהמקום האחרון, קטנה כמו נס ציונה לה הפסיד לפני שבוע. אבוקסיס שהיה שחקן קריטי בשני מועדונים גדולים כמו בית"ר ירושלים והפועל ת"א, שומר דווקא על פאסון כל השנים כשעומדים מולו עם מיקרופון, ותוהים כל פעם מחדש אם הוא יכול בשל לאמן קבוצה גדולה.
יובל נעים, מנחם קורצקי, שרון מימר, גיא לוזון, ניסן יחזקאל, גיא עזורי, טום קנאן, בני בן זקן, גילי לבנדה, קובי רפואה – אף אחד מהם לא תרם כשחקן או מאמן לכדורגל פה יותר מיוסי – אבל מכולם רק אבוקסיס זה באמת סימן שאלה.
בשנתו ה-50 אבוקסיס בשל, אבל השאלה הגדולה, ואת זה ראינו אתמול מול רעננה, היא אם ב"ש בשלה לשינוי, או שברק בכר שהבין שאינו יכול עוד, השאיר ליוסי ירושה ברת תיקון, או חסרת תקנה.
בערך 1000 אוהדים באו ללוות את ב"ש. זה יפה, אבל המאסה שמגיעה רק בימים טובים, נשארה בבית כי נשארו שם רק שרידי סגל, נגיד שהר ונייג'ל, שגם הוא ידע ימים טובים יותר והיה מעורב באיבודי כדור שהובילו לקריסות הגנתיות מכאיבות.
להפסיד לרעננה במשחק ראשון של מאמן חדש, שובר את הקלישאה על זעזוע חיובי, אבל לאבוקסיס יש משימה כבדה – לעבור את נתניה בגביע, ולהחזיר את ב"ש הקבוצה למעמדה מלפני שנתיים שלוש. בסגל הנוכחי האיום הקיומי שלה זו בכלל חדרה.
2. יענקלה שחר יצא בסיום ההפסד 4-3 למכבי ת"א בהצהרה כאילו היה יו"ר ההתאחדות, ששיבחה את משחק העונה למרות עוגמת הנפש האישית. המבחן הגדול של שחר, בלבול והקבוצה שלהם היה מול האניגמה הלא צפויה שנקראת נתניה.
לכאורה מוקש, אבל 20 דקות מוחצות בתחילת המחצית השנייה, פירקו את הגנת נתניה, במיוחד עם שער שני נהדר תוצרת לביא/רוקאביצה/אשכנזי, כשעליהם מנצח וילדסחוט. כמו שזה מסתמן, נתניה עבור חיפה, היא כמו בית"ר עבור מכבי ת"א בשנים האחרונות – סוג של שק חבטות שבא בזמן. עכשיו נשאר לחיפה לשבת ולראות אם לבית"ר יש את זה בכל זאת, או שלא ממש.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו