את התגובה האיראנית על חיסולו של קאסם סולימאני, לפי שעה, אפשר להגדיר כמדודה וזהירה.
נראה שחרף הרטוריקה המתלהמת בחרה המנהיגות האיראנית להנמיך את רף הסיכון והקפידה, באמצעות ירי טילים מוגבל לעבר שני בסיסים אמריקניים בעיראק (שלא גרמו לפגיעה בנפש), להעביר מסר שאין בכוונתו של המשטר להתקרב בינתיים אל סף התהום. ואכן, הגם שהמדובר בעימות ישיר בין שני יריבים מושבעים, מתקבל הרושם שמשטר האייתוללות מודע היטב לסיכונים הטמונים בהסלמה בלתי מבוקרת, ולפיכך הוא מנסה למצוא את האיזון הראוי בין רצונו להקרין נחישות ומחויבות להגיב על החיסול, ובכך להמשיך לפסוע במסלול האלים שסלל סולימאני, לבין שאיפתו בו בזמן למנוע מטראמפ להגיב תגובה צבאית נרחבת וכואבת, העלולה לערער כליל את יכולת המשילות שלו בעידן של סנקציות מחריפות וגלי מחאה מבית.
נקודת האיזון שנבחרה שלשום בלילה מאותתת על ריסון, ולא על שבירה רבתי של כל כללי המשחק. אף שהירי לעבר הכוחות האמריקניים היה תקדימי ובבחינת חציה ברורה של קו אדום (שכן בעבר היו אלה לווייניה של איראן שתקפו יעדים אמריקניים), הוא התמקד בחזית הלחימה העיראקית ולא גלש מעבר לה. מבחינה זו, מדובר בהדדיות מסוימת בין חיסולו של סולימאני לבין מתקפת הטילים האיראנית. שתי הפעולות התרחשו באותה הזירה, ושתיהן כללו ירי טילים. מאחר שהיעלמותו של סולימאני מן הבמה היא מהלומה פוליטית, מבצעית ויוקרתית אנושה עבור השלטון האיראני, ברור גם המאמץ התעמולתי להפריז בתיאור היקפה של התגובה, ולצקת לתוכה משמעויות מרחיקות לכת.
עם זאת, בפועל אפשר להצביע על פער ניכר בין הרובד המילולי לבין הממד ההתנהגותי, המעיד על רגישות איראנית למחיר הצפוי על תגובה הרפתקנית ונטולת עכבות מצידה. ואכן, לפחות בשלב הנוכחי, לפנינו שימוש בעוצמה איראנית קשה, אבל במינון נמוך, יחסית, ובתוך מתחם מוגדר, המעיד על כך שאסטרטגיית "הרציונלי של הבלתי רציונלי" מבית היוצר של טראמפ פעלה עד כה את פעולתה. שכן לנכונותו המוכחת של הנשיא האמריקני לחצות את מפתן המוסכם והמקובל ולפעול "מחוץ לקופסה" יש, ככל הנראה, אפקט מרסן לא מבוטל על היריב האיראני, הניצב אל מול איום אמריקני מוחשי ואמין בתגמול מסיבי אם יתמיד בהתנהלותו המתריסה. בהקשר זה נועדו דבריו של טראמפ אתמול (שכללו הודעה על הטלת סנקציות כלכליות נוספות) לפזר את שולי העמימות, שעדיין נותרו בחשיבה האיראנית, וכך להעניק גיבוי מילוי עוצמתי לפעולה שבוצעה.
עם זאת, מהצהרתו של הנשיא משתמע גם שמעבר לסנקציות החדשות שבדרך, מבחינתה של ארה"ב אין כוונה להעלות את העימות למפלס צבאי גבוה יותר. שכן, שולבו בו גם אמירות מפויסות על נכונותו לשתף פעולה עם העם האיראני ועם מנהיגותו אם זו תנטוש את נתיבה התוקפני והאלים.
כמו כן, אין להתעלם מן ההשלכות העשויות להיות לפעולה האיראנית במישור הצפון־קוריאני. זאת, משום שדיוקנו של הקברניט שאינו מהסס להשתמש בעוצמה קשה כדי להעביר מסר של נחרצות אמריקנית אל מול התנהלות פוגענית ופרובוקטיבית, נצרב מן הסתם גם בתודעתה של פיונגיאנג, ולא מן הנמנע שיביא את קים ג'ונג־און להערכה מחודשת של תוכניותיו במרחב הגרעיני והטילי.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו