נשיא המדינה צריך לשקול את האפשרות להעניק חנינה ללא תנאים לראש הממשלה נתניהו. סמכותו של הנשיא לחון אדם עוד בטרם התחיל משפטו אינה שנויה במחלוקת: היא מעוגנת לא רק בחוק, אלא גם בפסיקת בית המשפט העליון. בפסק דין חשוב בנוגע לפרשת קו 300, קבע הנשיא שמגר כי הסמכות אכן נתונה לנשיא המדינה, אך ראוי לעשות בה שימוש רק במקרים חריגים.
נשיא ארה"ב, למשל, רשאי לחון אדם לפני משפט. כזכור, הנשיא פורד עשה שימוש בסמכות זו כדי לחון את הנשיא ניקסון עוד בטרם נשפט, ובכך שם קץ לפרשת ווטרגייט, שזעזעה את כל המערך השלטוני בארה"ב במשך שנים. אין כל קשר בין שני המקרים, אך חשוב לציין שהחנינה לא הוענקה לניקסון תמורת פרישתו. הוא קיבל אותה זמן מה לאחר שפרש, והחלטתו של פורד להעניק אותה לא היתה קשורה כלל לפרישתו של ניקסון. בנאום שבו הודיע על החלטתו, הסביר פורד כי העיסוק המתמשך בפרשה, בתוספת משפט ממושך של נשיא לשעבר, יגרום לשסע בעם ולאובדן האמון במערכות השלטון.
המקרה של רה"מ נתניהו מצדיק עוד יותר את השימוש בסמכות החנינה. בפרשת ווטרגייט, כמעט לא היה ספק ציבורי בכך שבוצעו עבירות, ושהנשיא ניקסון אכן ביצע את העבירות החמורות שיוחסו לו. נכון, השאלה אם יש מספיק ראיות כדי להרשיע אדם בפלילים צריכה להתברר אך ורק בבית המשפט, אך במקרה של נתניהו לא עומדת למבחן שאלה ראייתית בלבד, אלא בעיקר שאלה ערכית.
דומה שכמחצית מהציבור אינו מתייחס לסיקור חיובי כשוחד, בפרט כשאין מדובר בדרישה לסיקור חיובי כוזב, כי אם סיקור שלדעת המבקש משקף את האמת. דומה שהתיאוריה החדשנית הזאת שאומצה על ידי הפרקליטות, שנויה במחלוקת עמוקה בעם. היא גם שנויה במחלוקת בעיני משפטנים רבים בארץ ובעולם. החוקים נחקקים בשם העם, ואותו עם רשאי להחליט שהוא אינו סבור שהמעשים המיוחסים לנתניהו עולים בקנה אחד עם המושג הבסיסי של שחיתות. ייתכן שלשון החוק מאפשרת פרשנות חדשנית זאת, אך חלק נכבד מהעם כנראה חושב שפרשנות זו לא מקובלת עליו. הבעיה היא אולי עם הפרשנות לחוק, ולא עם ההמונים המתנגדים לה.
משפט שייתפס כמשפט ראווה, שבו ייקראו להעיד 300 עדי תביעה ועוד כמה עדי הגנה, יגרור את המדינה לשנים של פולמוס ויגביר את השסע בעם. נדמה שחנינה - לא רק שתפתור את השיתוק הפוליטי אלא גם לא תפגע בשלטון החוק. אי אפשר למנוע מראש הממשלה את הזכות לתקוף את אלו שהחליטו להאשימו. כל אדם רשאי מטבע הדברים למתוח ביקורת על תום הלב של מאשימיו. שנות החקירות שעבר נתניהו ירתיעו מעתה והלאה כל איש ציבור בניהול יחסיו עם התקשורת. בכך ישיג היועץ המשפטי לממשלה את מטרתו, בלי שייגרם נזק בלתי הפיך למדינה.
לבסוף, ראוי גם לציין שבית המשפט האירופי לזכויות אדם קבע לא פעם שאסור לתת לחקיקה פלילית פרשנות חדשנית שאינה מעוגנת בפסיקה מושרשת, ולעשות זאת על חשבונו של נאשם. דינה של פרשנות חדשנית בפסק דין פלילי, כדין חקיקה רטרואקטיבית.
החוק אינו גמיש, והמחוקק אינו מסוגל לצפות את המשמעות המלאה של אכיפתו. אכיפה של חוקים עשויה בהחלט לגרום לפעמים לתוצאות לא רצויות ובלתי צפויות. סמכות החנינה נועדה, בין היתר, לתקן עיוותים שנגרמים על ידי אכיפתו השוויונית של חוק פלילי, והשיקולים אם להעניקה או לא, שונים מאלו שנוגעים להחלטה אם להעמיד לדין. חנינה מטבעה נועדה למתן את החלטת רשויות אכיפת החוק ובתי המשפט. לכן ראוי שהביקורת השיפוטית עליה תוגבל רק למקרים קיצוניים.
עו"ד רון סופר הוא חבר בלשכות עורכי הדין בישראל, בניו יורק ובפריז, ומוסמך להופיע בפני בית הדין הבינלאומי בהאג
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו